Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שניה (1797) · p. [Seite 9]

יקה) »:שניהם ההפוך קשה מאוד,־ פי"בכ1ן האחרון מלבד שגוי הכמות בהפוך הגדולה ואיכות הקטנה , אשר שניהם בלתי ראויס להוליד בהתמונה הראשונה הנה גס ־אי אפשר כאן להפך התולדה < בהיות הנושא סיג וכולל א״כ יותר מהנשואשהוא מין בלבד, כמוכח משער ה׳ למלות ההגיון? ובפן הראשון אף שנוכל להמיר הגדולה בלי שנוי הכמות , וגם התולדה השאר צודקת בהפוכה , מ״מ מה כעשה לקטנה המשוללת , והיא עקרה שלא תלד י ולכן נצטרך מתחלה לכלל אתר בהגיון ד שלא זכרו שני׳המאורות הגדולים בחבוריהס , והוא : כל מאמר מחייב "כללי , אם נמיר נשזאו ונושאו'למתנגדם ע״י הוספת בלתי , אין אז לא דישאר צודק ע״י הפוך המשפט ־ ד"מ בנדון שלפנינו , אם כ ל גבור כובש את יצרו , נמשך ממנו שכל מי שאינו כובש את יצרו אינו כבור ואס כל ע׳ן צומת כמשך מזה ג״כ שכל בלתי צומח אינו עץ• כי זה נוסד באחת מן המזשכלזת הראשונות , שאי אפשר: לדבר והפוכו בנושאאתד,:וא״כי/י אפשר שיהיה עץ צומת ובלתי צומח יתד , וכן כל כיוצא בזה " אמנם בהיות שכל מאמר משולל יובן באמת על ב׳ אופנים , אז כמחייב אז כמשולל , דהיינו או ׳שנצייר מלת השלילה כחלק מהנשוא עצמו , ואז הוא מחייב'רעיזן הנשוא מחובר עם רעיון השלילה אל הנושא , או שנצייר רעיון הנשוא בפני עצמו ׳ והוא נפרד מהנושא ע״י מלת השלילה (כמבואר בפירוש הרמ״במן לשער ז׳ מאור שלא מן המאמר), הנה לפ״ז תהיה ההקדמה הגדילה- אחר שנתהפכה שוללת כוללת, כ ל א י נ ו־־יי כ ו ב ש א ת יצרו *. " אינו