Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת ראשונה (1797) · p. [Seite 78]

( עב ) / ילמדו כו / בשלושים ומאה כמספרם / הנערים הצעירים <ז\\ v עמדו שניס בניס / ובין מצב ומצב מוריהם וסופרים ונו׳ כולם •ולובשים בבגדי יום טוב / והשמחה האירה פניהם / לכבאות ולבשר רב טוב לישראל * גס היו אנשים גדולים ונכבדים מיושבי * העיר פחות vשגנים ופרתמיס היושבים במעצות הממשלה ובסוד המלכות / ועומדים בצבא / גס מורים רבים מבתי מדרשיהם 0 ולפי שלא היה השר הנכבד גראף האייעם כעיר ביום הוה 0 להיות בהאסיפה הזאת לכבדינו בהוד פניו / שלח תחתיו לנו לכבדינ^נהאדון היקר יועץ המשרה והממשלה אנדראע * מי לא ישמח בראותו אסינה נכבדה כאלה היום / ויברך גס המלך גס שריו ועבדיו ויתפלל בהצלחתם ואריכות ימיהם / כל לכמת דרש יחד להגיד להם מחשבותיהם ואור פניהם צהלה ושמחה דהי נאשר נאספו כולם יחל ככל החדרים / וישוררו המשוררים _ שיר חדש*) לחנוכת הבית אשר שר לכבוד היום הזה ולכבוד הבית האדון קאממער סעקדאטער בוערדע " ונגינתו מ.את.המנצח בנגינות האדון היל־יד־יער מלייפציג טובים הס גס שניהם יחד / כי עוררים הס נפש השומעת בגיל ורעדה " ויהי לכלותם לזמר*✓ ויגוש האדון קאממערקאקולאטאר צימסער סאן ראש למנהיגי הבית הלימוד הזה / )יעמוד על העמוד וידבר מאסר במילואים * פיו ולבו שווים לטובה / וכמעט ירדו דמעות מעיניו מרוב החדוה אשר לו מהמעשה הגדול הזה / ואנכי לא יכולתי ׳להתאפק / ואבך דמעות שמחה / כי זכיתי לראות ולשמוע דברים נכבדים וטובים מאיש אשר לא מעמנו ומאמזנתנו הוא ״ יקרים הס דבריו / והנני אעתיקם למען יקראוהו מי עמנו / וישימו לכס עליהם למשל — חם לבבו בקרבו ותמימת! דברה רוחו ״"' וכמים חיים הנגרים לשמח נפש עייפה / כן בואו דבריו מפיו לבשר טוב לישראל * וכן דרש אחריו הפראפעסאר וחבר למנהיגי בית הלימוד הזה האדון געייקע " דרשתו מלאה חכמה ודעת בצחות לשון / אך גדולה ה-א / ולא אוכל להעתיקה כלמה.לעת עתה / לכן אקח מהם רק איזה טניניס בכלל 0 לצעתיקס 1. &) השיר הזה נדכים בלגי« ה;*יפ י > - י ־ דברי המאספים ♦