Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אייר תקן (1790) · p. [Seite 23]

(׳רמז ) ואחרי הביעו את הדברים האלה*/ נאנחה העוברת מן הלב / ושוקעת בלב השומע / לא ספר עוד טעם וסבת רחוק שלות לבו אך שב לבחינתו הקדומה ל והציג מצנו מול מצב הצמאים השמחים בגיל ונחת לעשות פארות מחדש / והוא לא הגיע לשלות לבו / ואיך הוא במצבו פתה תחת מדרגת הצמחים י ולאחר שהניח ההקדמה הזאת לעורר בלב הקורא גם,רוע,מצנו גס סגולת הפרטיים אשר יזכיר עוד נזה השיר כהציגו״׳אלה מול אלה / ילך מן הצמחים הפעוליס ויעלה אל היסולותשהס הפועלים ויזמר מתפארתס וטובם ויאמר : שדות יישאו?jSn1* צצים הנה והנה כי׳ י.; ־ ושב לשור עלבת השמש המחדש פני אדמה נזהרה דפיה׳/ ואמר: ב^ביב אשו השמש u בהר יממה. הקרה כי׳ נהר כי ha העבר -י- ׳' בלאט מימיו. ינאקו •;׳ ־ עם שקויו נמקו . * את' השפה יפריח פה יוסיף להזכיר בשירו הנחמד מיני הבעלי חיים ורוב בני אדם איש איש בעבודתו שמח בטוב הבריאה / ני רבו מעשיה ומלאה הארך קנייניה עד הציגו מול כל הטובה הזאת את ינון לבו / כי השקט לא יופל על דבר רחל אהובתו / אשר לא תואיל שעות אל מנחת האהבה אשר הקריב לפניה י ונכה הוא' הולך נעצבון לבו עד סוף השיר אשר כלו ממתקים « ומזה תראה את ההבדל נין שירי עס זה לשירי ממינו הערבי להיותו איש דמים בעל נקמות ומושל בשונאיו / יפארדו כל התפעליות נפשו בכח המדמה אל מרכז גדולתו / והיא הגמיזה המלחמה הנקימה והנטירה י ולכן גס בזמרו על דבר חשקו לדב_אהכתי אל הרעיה / יאמר ני למענה יחמף את נפשו למות / יהרוג את