Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אדר תקן (1790) · p. [Seite 15]

(■קעה C כבר אמיתי• לך באחד מאגורתי אשר כתבתי לךכמאדריט1 לבל תשתומם בשמעך מנמוס אנשי אייראפא להיות בחבית הנשים לאכול ולשתות עמהס / אבל במדינה הזאת גשתוממתי גס אנכי על המראה / אין חכרה ואין משהה ואין שמחה מבלי שיתערבו יחד האנשים והנשים כקורים ובתולות / ומכבדים אותן קמים לפניהן ועומדים לשרת אותם / החת אשר תהיינה בארצותינו הנשים כשפחות אל האנשים " בראשית ראותי זאת אמרתי: אך משחת הדרך הזה! ולא יבצר מהרבות זמה כעס אמנם נחמתי על הרעה אשר דברתי / אחרי היותו פעמים ושלוש בחברותיהס י ונהפוך הוא ✓ כי הוא דרך להישיר את הנמוס ועל ידו יתקנו' המדות בלב הנערים " ואמרתי / אכן מילידי החכמה המנהג הזה ♦ ידעת / אחי I גס ידעת / כי מדת הבושה היא אבן פנה לכל המדות הטובות אשר יבחר בס האדם / כי כל עוד שלא צמחו כנפשו שתילי החכמה והמוסר לדעת בין עוב'לרע / לא יגדור בעדו דבר לשמרהו מעשות דבר כלתי הנון / כי אס הבושה י וע״ז אמרו חז״ל בושת פנים רגן עדן / על שם סופו / כי ע״י המדה הזאת יכשיר מדותיו ויצדין במעלליו והנה במדה הנשגבה הזאת שם הבורא יתעלה המשרה על שכס הנשים י י להיות הבושה שולעת בנפשותיהן וגוברת על כל הרגשותיהן / למען תשמור ארחותיהן להצילן מידי זדים ומדיחים / לבלתי תחעאינה ♦ והנה כל עוד שינהגו כבוד באשה ישגבו בנפשה את שרשי מדת הבושה / ותירא מאד מאד מהשפיל את• כבודה בעין האנשים בתתה אזנה לקול עגביס / ומקשיב על דברי חשק ולכן טוב לגבר גי יהיה בנעוריו בחברת נשים צנועות כאלה / אשר תהיינה לגדר מבצר ועוז לפיו ולשונו להשמר מבלתי דבר דבר נבלה / אף ני לעשות דבר זמה אשר יחשב לחרפה ושמצה באחזת מרעיו " ירגיל את עצמו להשכיל על כל מוצא שפתיו / וישמר מלכת אחרי זוללים / מדאגה מדבר בן יודע הדבר ויהי לגוז י ובכת ההרגל הזה יתאמצו בנפשו המדות הטובות הצניעות והענוה והנמוסיות הטובות המגביהות את האדם ומרימות את כבודו וימצאו חן ושכל טוב בעין כל רואיו * וכלל זה־ אשר למדיני אומר לך * האדם הוא קרון מחומר