Ha- Meʾasef · 1790-01-01 · אדר תקן (1790) · p. [Seite 12]

ויפרד מעל היהודים ויתחברו אליו שרי המלך / והלכו כניו ובנותיו ועשו משתה כית איש יומו ויקראו מאפרתי הארץ לאכול ולשתות עמהס / ואיש יהודי לא קראו׳ / ז ויקנאו מ אחיו / זישעמוהו ויוציאו עליו את דנתו רעה אל המלך אך לגודל חכמתו וחנו אשר"מצא בעין המלך לא יכלו לו , וישמרו את הדבר / ע7י _אחרי מות המלך ויקס בנו ייאהאן תחתיו / וישימו עליו עלילות לברים ויבקשו, מאת המלך * * למסרהו בידם לשפוט אותו משפע חרוץ *) י והמלך להיותו עוד צעיר לימים / שמע אל דבריהם ■וימסור את הפקיד אל ידי שונאיו * הדבר יצא מפי המלך וימיתו את פישאן / ואק ביישו שמו תל עולם . - ,׳ דחי כשמוע שרי המלך ויועציו את הנבלה הזאת אשר עשו היהודים על, פי המלך / וידברו על לבו לאמור : מה עשית כי הרגת איש נקי? ואיך העית אזן לקול רוגנים אשר גרוע לבכם ארבו לנפש צדיק? ־־־־־ וינחם המלך על הרעה וישבע לאמור : כה יחן ה׳ וכה יוסיף אס לא אנקום אתנקמק האיש הזה / ויוריש את כל היהודים אשר גאווילא / ואת בתיהם החרים " קראתי את הספור הזה תוך ספר הקורות אשר היה בידי שם / ואשר העתקתי קצור ממנו / והוא כתוב בלשוננו *) במליצה צחה * והבענא / אחי 1 את אשר נתב הכותב בסוף הספור הזה : " כמו תאנה ורמון אשר לא תצליחנה בהרי השלג / לשוא ישקוד שומר / לריק יעמול נוצר / ני לא תעשינה פרי / ואם ברב עמל אנוש תגמולנה ותהי בכורה / חיש תחדל תנובתה ומתיקה תהי לאין 5 כן לא יצליח עושר וכבוד בחיק גייס בארץ לא להם / אשר יהיו כעבדים בעין עם הארץ ובאחזתס אין חלק ונחלה למן מי חכם ומושל ברוחו *)• אחת הדבר פהי< ליהודים בארץ גזאת דקיפיאל בדמי גפ&ות מוכרו נים סעשי ראיס הוה נסמרי הקורות ליוחלנזת פפאגיעך דברי המאספים * * ) לשרן‘ עלבי'