Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 24]

( קיח ) אשר נאגד כח התנועה ממנו ✓ וישאר אך כח המושך לכדו ולכן תלך דרך עקום / כי מענן ממנו יחלש כח המרחיק ויגבר עליו כת המושך / ועל ידי תגבורת הזאת יתקרנ מעע מעגן אל הארץ עד אשר יבול עליה ועתה אחי אמור אחה אס יש כנח האדם לתת להאגן הזאת כח התנועה לצדדים כל כך עד שיהיה הכח התנועה הזה או כח המרחיק הזה שוה כערכו לכת המושך אשר כארץ / אמור נא התפול האבן הזאת ארצה? אלידד על בי דבריך האלה חשבתי לנושפנו שלא חפול ארצה / רק תהיה חוזרת ומסבכת תמיד את הארץ / לא תקרב עליה ולא תרחק ממנו יותר רק תהיה כדחוק שוהכאשר היתה בתתלה/ מפני שנח המושך מתנגד לה לבלתי התרחק עוד יותר מן הארץ / ונח המרחיק מתנגד לה לבלתי התקרכ עוד יותר אל הארץ / ואחרי ששתי כחית האלה שויס בערכם! אס כן כל אחד לא יכול לבטל את חברו / ולכן תסובב תמיד את הארץ * אך / איך יהיה ביכולת בן האדם לתת נח התנועה כזאת שיהיה שוה לכת המושך בארץ? מירד כדברך כן הוא 1 מה אנוש לפעול כזאת י ואולם יד ה, אלהיס אשר ברא כל מאין / היא יכלה לעשות כזאת / היא עשתה ותוכל 1 ני כאשר כרא ה' אלהיס את הארץ וכל צבא השמים / העכיע את השמש במרכזם ויצו לכוכבי השמים והארץ שיתנועעו לצדדי השמש / ועל ידי זה נתן להם כח המרחיק להתרחק מן המרכז שהוא השמש / אך בעבור נוח המושך אשר הטביע בשמש אשר על ידו ימשכו כל צבא הסמים אליה / לא יכלו להתרחק כלל ממנו! וה׳ אלהיס שקל בחכמתו ובידיעתו העליונה שתי נוחות האלה בפלס ומאזני. צדק ונתן לשתיהם ערך שוה /