Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 22]

הן האדן שלם מאות פעמים יותר ממרחק היית מן האיץ *) / שהוא שמנה עשר מאות חצי קוטר הארץ / ואס נרבע המשפר הזה יגיע לסכום שלש מאות וכ״ד רבוא וכל כך יתמעט משיכתו * מידיד אך דע * אף שראית בעין שכלך ושפעת שמשיכת האבן אל הארץ תתמעט מאוד ברחוק גדול מאת / מ״מ השכילו וחקרו המחקרים. / ובראשם החוקר המפורסם נייטאן איש כריעאניא ומצאו שכת המקריב או המושך אינו מיוחד לארץ לבדה / ני אם גם לכל נשמי וצבא השמים / כמו השמש הירח מאדים שבתאי ונולי / גס כל צבא השמים וכן הארץ מושכים זה אח זה בחליפות ♦ וכולם נמשכים בפרעות מן השמש אשר מקומה באמצע בבחינת גלגלי השאר " ואל תפלא בעיניך זאת לאמור הלא הגשמים האלה רחוקים זה מזה במאוד ואיך ״־ומשכו? כי / אם תשים לבך לגשמים האלה תמצא שכמות החומר בהם רבה במאוד / וא״כ מה שנחשי על ידי הדחוק / נשלם על ידי נמות החומר / ואחרי שכמות האומר בשמש יותר מכמות החומר בשאר כוכבי לכת (פל6;עםן) על ק הוא מושך אותם אליו י ואולם הירח אשר איננו רחוק צל כך מן הארץ כמו שהוא רחוק מן השמש / 1ג0 נמות החומר בירח קטן מכמות החומר בארץ / על כן במשך הירח תמיד אל הארץ ולא יעזבה לעולם (כי כח המשיכה בארץ יפעול יותר בירח מנח המושך בשמש אליו / מפני שהוא קרוב יותר לארץ * ) ולא ■עת היום לבאר לך כל זאת באר מיטיב / כי נאשר נכר הגדת לך / הדברים האלה -ארוכים ועמוקים מאוד / וגס המה יוצאים מכונתנו כזה הענין / אולי בפעם אחר אשכילך ואורך כל זאת / ואולם כעת לא אשמיעך רק את הצזרך לעניננו והוא שלכל כוכבי השמים יש כח המקריב ♦ אשר על ידו המה נמשכים זה לעומת זה (והוא הנקרא בשם כובד *).־ יש דע1ת שונות במידיזק השמש מן האדן / כי איי זח אצשיס־ ירתיקר אותו עוד יותר < אן צפי שכוא יוצא מנונלזנו: עתה ׳ צא אנאר זאת