Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 24]

( פח ) ובאמת לא לכד שלא יאות הדבר הזה מפאת השכל ני אס י לא נוכל לשמוע כקולם מפאת ההכרחי / כי מה נעשה למקומות הקשים הנמצאים כשפרי תנ״ך אנה ואנה / ותשר .נשארים סתומים וחתומים ככל הפרושים והבאודיס אשר נתנו ובארו המפרשים למיניהם / ומכואריס היטיב לפעמים כשפרי חכמי אומות? החפץ. יחפוץ ה׳ כזאת שנמששה נעור באפילה אס נתן לנו עיניס לראות? או ללכת באריזות עקלקלות / אס דרך המלך לפנינו? (כי כן דרך ההתחשדיס האלה / במצאם מקראוק שונים קש* ההכנה / ובראותם כי קצר שכלם מעזור / יבחרו להם כגונה אפס / דרכים זרים / דרך סודיי או דרשי / מעיילו פילא בקופא דמחטא / ויאמרו בלבכם אין חנם ונבון כמונו קחת אשר יכלו לבארם בדרך פשוטי / רק אם יטו אזנס לקול איש זולתם) וההכרח הזה נראה ונודע יותר בבאור השירים הנמצאים מפוזרים בספרי חנ״ך , ני.החלק הלשון הזה (ר״ל השיר) הוא הקשה בכל חלקי הלשון / וצריך כל איש מתחיל בלשון ההיא לעיין בהם היטיב ולהבינם .כראוי טרם יהין לעשות כמתכונתם / ני נשגבים המה ■במאוד הן מצד חומרס לבדם / והן מצד צורתם לבד / ומצד חומרס וצורתם יחדיו י מצד חומרו ני כאשר נודע / ישתמש המשורר פעמים רכות במלות בלתי מורגלות בפי כל y ונשגבות ממחקר איש המתחיל לדבר או ללמוד בלשון ההיא / ובפעמים ישתמש גס במלות זרות י גס ישנה עמיס סדור הנעיצה / יקדים המאוחר ויאחר המוקדם / ולהפך ישמש לנוכח בלשון נסתר / פעם יכפיל דבר אחד פעמים / ופעם יקצר במקום שראוי להאריך בהגדה פשוטית ./ סוף דבר הכל נפי נח דמיונו השולטת עליו בעת .תחל רוח השיר לפעמו / ני לא כדרך מליצה פשטית דרך מליצת שירי " מצד, צורתו : כי השירים הנהוגים בלשון העמיס אשר סביבותינו ✓ מיוסדים ובנויס על חרוזים (ריי^י) על אימת התנועות (בטא£נהייס דער pW) הארוכים. המה אם קצרים ועל רגלים (5ימי) ועל פי רגלים האלה יקרא שם השיר / ני פעם יהיה חרוז השיר בעל שש רגלים פעם חמש וכו' / לא אאריך בזה כי כבר נודעים המה לכל המעיין במלאכת השיר