Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 20]

( פד C אשר אטע להשתעשע בו / ולהרים עלי בכל עלה אשר יצמח קרן רשעת שמי אשר יקנא לי / אטע שתילים סכיכ לשלחני / יתומים אשר אין להם עוזר / אתמכס ואלמדם תורה וחכמה למען יגדלו יצליחו ויעשו פרי ל ותחת שני ורקמה כי אלכיש / אעטיף מעיל. העטה להיות קרוב לכל בא בצל קורתי. / לבל יירא איש מפני יקר מלבשתי / לדבר לפני את אשר עם לבבו / להוכיחני על פני אס אשגה / ולורזני לעשות טוב כפי יכולתי / ואז אשקוט ואשלו בקרב לכי / נבל לא ירמני / ופה חנף לא יסלפני בחלק אמרותיו * ואס תענני לאמור : כל הטוב אשר בארץ נתן אלהיס לאדם לשמות נו / ושמחת המקבל היא תודה למתן? הלא ידעת / ני גם מזה לא הניחותי ידי / שלחני ערוך מעמיס נפעם בפעם וכוסי מלא רויה / ומה בצע ני נודיע כבודנו חוצות בחצוצרות וקול שופר? די לנו אם בקרב מועדנו יעלוז לבנו / וכין אוהב ומודע יגל כבודנו * כה דבר אבי / מה נעמו אמרותיו / חכמת אלהיס בלבו לא תמעד אשורו י באדאיאטצ* הוא איש נבון מאוד / יזדע חכמה ולשון / ולבו צרוף ביראת אלהיס / הוא בעל מדות טובות/נימוסיו נימוסי מלכות והוא גדול ונכבד בעין כל העם / כי צדקתו וענות לבו ימציאוהו חן ושכל טוב * ביתו פתוח לרווחה לכל הלך / בואיו עצבים יוצאים שמחים / כי כמוהו כן אנשי ביתו / כלס טובי עין ואנשי חסד * לולי יראתי לשבת עוד בארץ הזאת מפחד הנוצרים / הייתי מתגורר בבית אהובי הנחמד הזה ימים רבים / להשתעשע בזיו חברתו / ני נעמה i גם אשתו כגפן פוריה/ ובנותיו תמות וברות/ יום יום תבואנה / לבקש מאתי / לבל אשים לדרך פעמי עד ני יעמרו ימי הקיץ 5 אך לא אוכל מלאות דבריהם / כי יראתי פן יודע הדבר חוצה / ויהיה לי לרעה• אל תתמה אתי? בשערי מבנות הגבירהזה/ כי תבואנה לדבר עמי / כ־ לא כדרך אנשי ארצנו דרך אנשי הארץ הזאת הס יושבים בהברת הנשים / אוכלים ושותים עמהם על שלחן אחד / ואל תחשוב זאת לזמה / %כי בכל זאת נדלה צניעות הנשים / והאיש אשר ירום לבבו לחשוב מחשבות דופי