Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 14]

( עח ) אל מהוס מצנו אשר ממנו יצא התחלת החודש)! יהיה זמן הרבות בהמועד אשר היה ביום הראשון לחודש שענד »{1דד מותי כדבריך ומצאתי ני ישריס הייה ׳ ני אס יתאחר זמן רנות וחסרון המיס בכל יוס ארבעים ותשעה דקין / אס כן חתר נ״ע ימיס וי״ב שעות / יהיה זמן המתאחר כ״ד שעות / ני נ״נז וחצי פעס מ״ע יגיע לסכום ארבע עשרה מאות וארבעים וחמשה דקין והצי / שהם כ״ד שעות ועשירית שעה בערך / בעלות ששים דקים לשעה אמנם בהיות שזמן המאוחר לא יגיע למ״נו דקין שלמים / ננכה מן החשבון העשירית השעה הנותרת וישארו א״נ כ״ד שעות בערך / שהוא העת מן הנוקר הזה עד הבוקר למחרתו או מן הערב הזה עד הערב למחרתו ואס נן אס יהיה ביום א׳ למולד הירח הזה זמן רבות המיס בשעה ששית בבוקר יהיה כיוס א' למולד הירח הנא / גס נן בשעה ששית בבוקר * מידד ומה אס נבינה כעלות הירח ממעל לאופקנו (הצורילצזנט) נראה / כי גס הוא יאחר עלותו בכל פעס כארבעים1 ותשעה לקין ✓ מן היום שלפניו / כמועד אשר יאחר זמן רבות המיס ביום הזה מן היום הקודם — ולא לגד שיתדמה זמן רבות וחסרון המיס לזמן עלות הירח / כי אס נמות הרבות משתנה כפי מצב הירח בשמים / כי כאשר נודע יגבהו.וירבו המיס יותר אס יהיה מצב הירח כקו המי&ווה (עקווצושצור) והוא באביב בסוף החודש (זזערין) / ובבציר כשוף" החודש (*עפטננזזבער) — גס יגבהו וירבו המים יותר אס יהיה הירח במולדו / או במלואו ✓ ולא יגביהו כל כך אס גראיס שני רביעי הירח (דהיינו הראשון והאחרון) / ועל פי הדברים האלה שפע החכם קאי־טעזיוס ויגזור אומר / ני׳ יש הצערפות בין הירח ובין המיס אשר בארץ / והירח פועל זאת בקרנ המיס י ומה