Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · תשרי תקן (1789) · p. [Seite 37]

( לב ) לו ינוא יום יניך ישראל את חשזנש לאמור : טוניס המה הימים האלה מן הימים הראשונים אסר נאנחנו כס מן הצרה אשר באה על נפשינו $ יכוא יום יושר מעלינו צעיף הכלימה אשר היה על פנינו זה ימים רבים ויהי לקרעים 5 יכוא יום ונהי כעין כל אדם כאת דבק ואהוב למו ז האת I הואילו ותהי שכח שלום ואהבה המשמחת אלהים ואנשים אשר עמלתם לפקוד על עמכם / פרושה גס עלינו 5 יבואו נא דברי כרית צרופה להגות סיגי החוקים אשר סבלנו עלם עד הנה; תצא נא כאור משפע חרותינו אשר למענו קראנו רנות ואין עונה / ואשר למענו אנו מפילים תחנה היום ודמעותינו על לחיינו 5 מי יפן והיתה זאת לנו מידכם / חסדכם יעמוד לנו / אדוני I ומפועל כפיכם תהי לנו התשועה הזאת 1 . ויהי אחרי כלותו לדבר ויקס האדון ראש מדבריי הועד הגדול (פרעדממט) ויען אותם כדברים הן1ה לאמור : ״ אישי הועד הגדול הזה שמעו את דבריכם / ואין איש מסיר אזנו משמוע ככל לב <* כי כניס היסודות אפר עליהם נשענתם ׳ דעו איפא / כי בכל מאמצי כת נעמולה לדרוש ולחקור על דגר בקשתכם זאת / וישמח לכנו ויגל ככולנו בהיות לחל ידינו לקרוא דרור לאחיכם ולהושיבם על כני ההשקע וההצלחה / ואתם לכו לשלום והגידו את דברינו אלה בקרב אחיכם i “ אחרי זאת הושיבו את הצירים האלה על כסאות אצל במות מושבם / ויתיעצו להביא במשפע את דבר היהודים ומסאלותס ערס יכלו את האשיפה הראשונה הזאת כל הדבייס האלה כתובים על ידי סופרי הוער הגדול ונחתמים בעבעהס הגדול ו!ערזצ!1יט כ''ו תשרי תק״ן י ברלין המלך יר״ה המשיך עוד חסדו על הרופא המובהק החכם המפואר האפראט ופראפעסר כלרדני הערץ / לקצוב כסף חקו מדי שנה בשנה חמש מאות ר״ע / חלף שכר התועלת אשר יקחו המתחילים לשקוד בדלתי החכמות / בשמעם למודיו בחכמת ההגיון / זחכמת העיזיק / וחכמת צרעואה בכלל (^ערעליניטי צונםעקןלזעעדיצו)