Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · כסליו תקן (1789) · p. [Seite 5]

< סט ) לחנוכה שלשח חדות מחכם אחד על תענוגות פועלי * * *ן כטל בחלומי והנה איש עומד לנגדי / וראיתי׳« ני הוא מכירי וידידי / ויאמר אלי קום מה לך נרדם 4 כא עמי והראיתיך תענוגת כני אדם / והלכתי עמו * וכאתי אל ארמון גדול ורחק / ומפני אנשים רכים עמדנו כדוחק / זה עומד וזה יושב זה ער וזה ישן / זה אוכל וזה שותה וזה מוצא מפיו עשן ♦ וראיתי שם שני שורים לכנים מנגחין זה את זה להפיל לכור / וכל העומדים שם אימריס סחור סחור / והשוריס רצים על מקום שארכו יותר על רחכו שנים / וכו בני נורות חלולין כמו שלש פעמים / והמקום כגד כנשים לכוש וכמסמרות קבועים / כחלולין וכמסגרת זה אל זה נטועים / כי יש להמקוס משגרת טופח כמו גדר והשוריס ‘כחושים כלי כשר וכלי אדר! אין להם לא גידים ולא דם / ומנגתין זה את זה ע״י הסתת כני אדם * והנה שני כעלי שורים הולכים וקמים / כל אחד משענתו כידו ילא מרוב ימים / וגס כל אחד דוקר את שורו / לנגח את שור חכירו 4 להפילו אחור אל הכורה / וישח האיש ועינו ישפיל / לראוי! איזה שור נפל / וכל פעם את השורים ידקרו / וכל אחל יביט את אשר דקרו / כי הס שווים כמראה וכמדה / רק שיש סמנין כנקודה / והבור רק אין נו מיס / אכל יש נו חרמות ארכס טפחים / וננפלו אין קול מן השור / רק נשמע קול העכסיס בכור / והשור שנפל בהם נשבה אכל לא נשכר / והכהן העומד שם ימעלהו מן הכור בהפך הדת מכל הארץ וככל האיים / בעל השור שנפל לכור משלם־ לרעהו שנים 4 ואשתומם