Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · מרחשון תקן (1789) · p. [Seite 31]

( סג ) ואברהם ה ד־ז ידהיד־ז לגוי גדול1 ועצוס מברכי בו כד־1 גויי הארץ ופירש״י מדרש אגדה זכר צדיק ל״יברכדת הואיל והזכירו נרנו ״ מכאן למדנו דרך ארץ / בהזכירנו אדס ננכד לזייניס אנו כשעת ההזכרה לתת לו נרנה * ויען כל שורש הדרוש שרצוננו לדרוש הוא להזכיר הצלחת אדוננו מלמו הקיסר האדיר יר״ה / וא״כ חייבים אנו לכרכו וכאשר חשבתי ברעיוני איזה כרכה אתן לו / נזכרתי מאמר האכרכנאל כברכתו של משה רע״ה שכירך את השנגזיס וכאשר בא לברך את שכנו יוסף נתיב / וביוסף אמר מבורכה ה׳ ארצו ממגד שמים ונו׳ ודקדק האנרכנאל כי לשון מבורכת ה׳ ארצו אץ פי׳ שמשה מכרנו עתה שתהי׳ ארצו מבורכת דא״כ הל״ל מבורכת ה׳ תהי׳ ארצו אבל אמרו מבורכת משמע שבלי ברכתו ככר היא מבורכת ופי׳ האכרבנאל ע״פ מ״ש (תענית ה׳ ב׳) משל לאדם שיהיה הולך במדבר והיה רעב עיף וצמא ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצלו נאה ואמת המיס עוברת תחתיו / אכל מפירותיו ושחה ממימיו וישב בצלו / וכשבקש לילך אמר אילן במה אברכך אס אומר לך שיהיו פירותיך מתוקין הרי פירולדך מתוקין / שהיה צלך נאה הרי צלך נאה / שיהי׳ אמת המיס עוברת תחתיך / הרי אמת המיס עוברת תחתיך / אלא יה״ר שכל נטיעות שממעין ממך יהיו כמותך " והנה יעקב נאשר כרך את יוסף ברכו בברכת שמיס מעל ברכת תהוס רובצת תחת וזה כולל כל מה שנאמר בברכת משה " וזה נוצת משה רע״ה כאשר בא לכרך שבט יוסף אמר במה אברכך שכבר זנית בברכת יעקב מבורכת ה׳ ארצו ממגד שמיס וגו' כל זה פכר זכית מברכת יעקב לכן אין אתה צריך לברכתי בזה והוסיף לו ברכות י“ ■ י « p אני אומר נגד אדוננו מלכנו הקיסר האדיר יאזעח השני : אילן במה אברכך? אם שיהיו ארצותיך מבורכת / הנה כבר ברך ה' כל ארצותיך / בכל מיני תבואות ופיחת וירקות דין וכסף וזהב ברזל ונחשת ארצוחיך מלאות כל מוב ל ואס שיתן ה׳ לך חכמה / מי לנו חכס כמוך? ואס בהצלחה / הלא עליך אני קורא ויהי ה׳ את יוסף