Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · תשרי תקן (1789) · p. [Seite 46]

( יכו ) « פרסאות ♦ “ ובגליון פתכ ט יזמי אור יעופו בזמן ״ שקונדא אחת ר' א־־ייפים פרסאות / וידוע ע״י חכמת ״ ההנדסה ני הקרוי לארץ .מכל כוככי שכת רחוק נערך ״ק״ן י^פים פרסאות מאתנו / ויצטרכו א״כ קרני האור « מכוכב אחד ערס יגיעו לעע־נו דרך האדר זמן ה׳ שנים •“ הנח יכלו נזה כמה קושיות " (א) כאמה (שם 9$) היות מרחק השמש מן הארץ ב" ר מיליאן פרסאות . מה שהוא נכון כאמת / יהיה א״נ הסך היוצא מזה המשפר המוכפל ששים אלף פעס / קט״ר רבוא מיליאן / וזה עשר פעמים יותר מהסך הנזכר כפנים המאמר ♦ (ב) ישתור הגליון את הפנים / נאמרו שמרחק היותר קרוב ממכבי שכת הוא כערך ק״ן אלפים פרסאות / ונצטרך להגיה ק״ן רבוא מיליאן / ני לולי זה (ג) יסתרו דברי הגליון עצמו כחוש / נאמרו שקרני האדר יעופו בזמן שקונדא אתת ר׳־ אלפים פרסאות! זאעפ״ב יצטרכו ללכת דדך ק״ן אלפים פרסאות זמן ה׳ שנים (ד) ואף אחרי נן לא יצא החשבון כראוי! ני אס הצטרך לאורך ר׳ אלפים פרסאות סקונדא אחת / יצטרכו א׳׳כ לסך ק״ן רמא מיליאן׳שבע מיליאן וחמש מאות אלף סקונדן / שהם נערך כ׳ אלפים ופ״ג שעות / או פי׳ו יטיס י״ט שעית / אשר לא הגיעו עדיין לזמן רביעית שנה./ ואף כי לזמן ה׳ שנים י (ה) ידוע ני קרני אור השמש יבואו לנו בימן ח׳ סנוטין i שהם תפ״ד מקונין , ובה־זת המרחק ההוא כ׳ ר פרסאות / יעלה א״כ על כל סקונרא אחת לא יותר ני אם נ׳ אלפים פרסאות י ולק נגיה דברי הגליון כזה : קרני האור יעופו בזמן סקונדא אחת נ׳ אלפים פרסאות / ונהיות היותר קרוב לארץ מכל כוכבי שבת רחוק כערך'קין רבואמיליאן פרסאות מאתנו / יצערכו א״נ קרני האור ערס יגיעו לעינינו מכוכב אחד ללכת דרך