Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · תמוז תקמט (1789) · p. [Seite 4]

( רצב ) וכאמת לא לכד שמזה אין ראיה להדעה הזאת כי אס גס איננה נכונה מסכות אחרות / כי איך יתכן לאמור על הפיל נוחו גמתניו ואונו כשרירי נענו / הלא נודע ההפך מזה / ט עור הפיל חזק ועב / מלכד תחת נענו הוא רך כמאוד *) וגס אס ידבר מהפיל / מדוע לא יזכור את שופרו / ני הוא ראשית נחו ואונו * לכן לדעתי העיכו המעתיקים האחרונים ונראשס האדון החכם הערדער **) אח אשר דברו / שהכתוב מדנר נאן מסוס היאור / המנונה בלה״ק בשם בהמות * כי אס תעיין כמה שהגדתי למעלה מסגולות ומשיגי הסוס הזה תמצא שכולם נזכרים בפרשה הזאת באר היעב י ואל תדמה באמת יחפץ זנבו נמו ארו / שנראה מזאת גודל זנבו ויהיה לפ״ו ההפך ממה שספרתי? לא כן ✓ כי אין כונת המקרא פה על ארכו וגדלו כי אס על עקמימות וכפיפת זנבו שהוא נמו ארז הכפוף ועקום מרוב חועריו י וכן תרגם המתרגם הארמי כפף זונביה כארזא ונו׳ י ואמרו ני נול הריס וכו׳ / אינו כדעת איזה המפרשים אשר פרשו על רול מאכלו שהוא אוכל מאלף הריס ונו׳ אך שעור המקרא כן הוא / הריס ישאו לו גול / כלומר שהוא אוכל מה שגדל בהרים / ופעל ישאו מוסב על הריס שהוא נושא המאמר / וכן דעת בעל העעמיס י ומה שספר הן יעשוק נהר וכו׳ לדעתי כן פרושו ני המקרא הזה בא ללמדנו שהוא חי בין ביס ונין ביבשה וע״ז אמר אף אס יעשוק הנהר לעבור בשטף / הוא (בהמות) לא יחפוז לנוס מפני גאון המיס / יבטח / פי׳ שונן בטח ושאנן אף אם יגאו מימי הירדן אל פיהו " ואל תתמה נזכרו הירדן אף שלא נמצאו הסוסים האלה כלל בנהר הזה / מ״מ לפי שהיה נהר ירדן יחע לאיוב / הציג אותו פה לאמר שהוא לא יירא ולא יחת אף מנהר גדול כהירדן * והמפרשים דרך אחר להס במקרא הזה " ועל הקרא החיה הזאת בלשון עבר בשס?המות הנה מר העיד האדון החנם הערדער הנ״ל כי בלשון מצרי נקרא הסוס * ש5תבתי גמ6סן> הנ״ל Sn ע»ן **) SÖöm ©ettf &er €&r«ifc^en / wir 3. 0• £ert>er. (grfter ijo. *a