Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · תמוז תקמט (1789) · p. [Seite 1]

המאסף חדש תמוז תקמט חולדות המינים הטבעיים D1D היאור (ני|פפערד) הוא גדול וגס במאוד ויקטן מעט מהשנהב " אס יגדלדגיע לימי עלומיו יהי׳ משקלו כשלשת אלפים לנוראות / ופעמים מסקל עורו לבד כשמונה מאות אל,ת לטראות " ארץ מכורתו ומולדתו בחלת אפריקא ומגורו אצל יאוריס ואגמים / ולפנים נמצאים המונים המונים ביאור מצרים הנקרא נילוס / ובעבור זאת וה שמו אשר יקראו לו דלפעעדד / ואולם כעת אשר החלו יושבי הארץ ההיא לפרוח ולרבות / וגס אניות עשו להם אשר יום יום רנות ושנות על פני המיס מרוב עזנוניהס ומערביהם / בגרשו רבים מהסוסים האלה ממקום מנוחתם / ורביס מתו תחת יד הצידיס האורבים על נפשם לבלתי היותם לשטן ולמפגע לעוברי דרך ✓ ולכן הלכו הלוך וחשור בזמנינו עד מאוד * בדברים אחדים תדמה החיה הזאת לסוס / אמנם תמית פניה כפני השור וגס קולה כקול השור בגעותו / ולכן קוראים אותה איזה אנשים בשם זואשר אנט * מאכלו דגים / אורז ודוחן / פרחי ועלי עצים / חציר ודשא השדה י ימי חיץ יגיעו לארבעים או חמשיס שנה / דולל בכל שנה ילל אתל ♦ ראשו גדול ועב והוא לבדו מנושה בעור רך ודק / כי עור גוויתו קשה ומוצק כפלח תחתית לא יעבור בתוכו גן אשפה / ולא ידרוך בו חרב וחנית * פיו וגרונו רחביס במאוד / אזניו ועיניו קטנים / רגליו קצרים ועבים ולהם ארבעאצבעות/ יס א 19 1 ונגנ