Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · סיון תקמט (1789) · p. [Seite 11]

( רסז ) ונו׳ ועתה איה אפו חכמתכם ובינתכם ז איההחקיס והמשפטים צדיקים? חי אנכי I לא יכלו למצא מענה נכונה / עד הסירם החרס טקרנס i פרץ ואיך לא יחרימו / כי מי זה ואי זה הוא ר׳ עונדיה? איש אשר מעולם לא שמעו את שמעו ידום וישיג על רב הגדול בדורו ויושב על כסא הוראה בעיר ואם בישראל / ויאמר עליו כי הוא גועה נדברים שאפילו תנוקת של בית רנן יודעים אותו? זרח «ה זאת? אמרת בלבך השב תשימי / ובאמת תשובתך נשארת מעל I ני מה להם לחקזר פל היישיג ר׳ עובדיה? יהיה ר' עובדיה הזה / אחד מן המופלגים בתורה או מן בר ני רב דחד יומא! הלא עליהם מוטל לחקור לבד של דברי המשיג אם כינים המה אן לא / ני נבר נודע המאמר : קבל האמת ממי שאמרו ״ יהיה האומר תנס או סכל ✓ צדיק או רשע / האמת במקומה עומדת ולא תמוט לעד! ואס הרב המחבר גדול ומופלג בתורה / הלא גס גדולי דורות הראשונים / אשר קטנס עבה ממהנינו טעו לפעמים ני שגיאות מי יבין / כי בדור הזה / הלא נודע להם מאמר חז״ל אם הראשונים נמלאניס אנו כמי אדם / ואס הראשונים כמי אדם אנו כחמורים I ולכן אחת דברתי ולא אשנה / לא טוב עשו דייני אלטונא בצאתם לריב מהר / והיה להם להתאפק עד בוא יבוא משפט חרוץ מגאוני ארץ היושבים על כסאות למשפט בין דין לדין / ני אליהם שם הרב המשיג את פניו / וקבל עליו את דינם / ולא דין זולתם פרץ צדקת אחי צדקת I ני עוד לא נשמע ולא נראה איזה מהם צדק , אם הרב המחבר או הרב המשיג / ואין אחד מן הנדרשים הכריע את היף רק ואת אודיעך נאשר נראה מתוך החרס של דייני אלטונא / היה טעמם ונמוקם להחרים הרב המשיג הזה נעבור שהרבה לשפוך בח בחרון אן> וחימה על כבוד המחבר / ׳ י וגזרו