Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · אייר תקמט (1789) · p. [Seite 4]

( רבח ) כנד מהעץ עצמו / ני בתוך חליי העץ מנונס*ס ח1קי האידס אשר בטבעם הוכנו להגביה עוף דענבו נח הכובד אשר בחלקי העץ לרדת למטה / אשר לא כן עס חלקי האפר ני המה כלס נאתר הוכנו מטנעס לרדת למטה י לכן נוכל בבירור לשפוט נכוחה, שכל הגופים הנמצאים נטבע / יהיו ממין שיהיו / יש להס נח הכובד אשר בו המה נוטים תמיד לרדת למטה עבור נבדותס / ואין לך דבר גופני נטבע אשר יהיה קל בהחלט / ומשולל משוס נבידות / ואס נאחר ד״מ שהנוצה קלת המשקל היא / אין זה ני אס ביחס אל נוף אחר היותר כבד / (ני נגד וקל שמות מצטרפים המה / כמבואר לבעלי ההגיון) וגס האויר והעשן והאידיס כלס מוכנים מצד טבעם ונבדותס לרדת למטה / אך לפי שכח התפשטות מהאויר חזק מכובד העשן והאידיס / לכן ידחקו חלקי האויר את חלקי העשן זהאידים הדקיס והשלהבת מעלה מעלה מחלק אל חלק אחר כ^ו ינשאו על כנפי האויר * והעד על זה נאשר נסגור נר דלוק בתוך הפעמון זכוכית / יכבה הנר והעשן יעלה נתקלה למעלה/ וכאשר נוריק אז האויר המסוגר בתוך הפעמון ע״י כלי המוריק האויר , ירד העשן לאט לאט ויפול על שולי הפעמון סביב / כי אין מעצור לו אז מהאויר ויפול בעבדותו הטבעית והעד השני היותר נראה ונגלה כל כובד האויר עצמו הוא זה / נאשר נשקול איזה כדור ממתכות מלא האדר / ואח״כ נוריק האויר ממנו ע״י תחבולות ידועות יקל הכדור אז ממשקלו הראשון / כשיעור כבדות האויר אשר לוקח ממנו וע״י התחבולה הזאת נדע שערך כובד האדר אל כובד המיס הוא נערך א אל שמונת מאות / או שהמיס הוא שמונה מאות פעמים יותר ככרמהאויר/ אבל לפי שהאויר אשר הוא ממעל לנו / אינו שוכב על אבר אחד מהגוף / כי אס הוא משבב אותנו בכל צדינו / וגס בעבור כחההתפשטות אשר לו איננו כשוכב כ״א כמרחףעלינו/ לכן לא נרגיש מאומה ממשא האדר 5 הלא תראה שהצוללים והשוחיס (טוד4דד1ד / סויכער) ירדו במצולה בלב יס במעמקי מיס ולא ירגישו מאומה מכובד המיס השוכן עליהס מטעם הלל / ומכיש האדר אשר הוא כל כך יותר קל מהמיס י הכשיו!