Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · ניסן תקמט (1789) · p. [Seite 21]

( דיא ) «יפלו עליהם וימיתום ויבוזו שללם אחר זאת שלת דיאכיזוס מלאכים אל קארסאגא לבשר להם דבר המלחמה בינו ובינם " ויחרד כל העם כי ה־ה אז דבר שמה / ויהי אכל גדול ומספד נעיר " בכל זאת מהרז ויאספו את כל אנשי המלחמה דתנו את אימילקאן בראשם / ודיאניזיוס גס הוא הלך לקראתם נחיל כבד מאוד* ויכס וילכוד עס רב מהם ויהי לתקופת השנה ויתאמצו אנשי קארטאגא דלכו עוד לקראת דיאניזיוס בשלוש מחות איש / וילכדו ערים רבים בסיציליען / וישימו את פניהם לבוא נס זיראקוזה / וימהר דיאניויוס משדה המלחמה וירץ העירה! ואימילקאן רדף אחריו בבל חילו ויחרים את כל הארץ אשר עבר בה / ויבא על זיראקוס ויצר עליה ■י ויהי נאשר גבה לבב אימלקאן על גבורתו ויתגאה מאוד ✓ והנק פתאום בא מגפה במחנהו / ורבים חללים הפילה / וריאניזיוס שמע את אשר נעשה וימהר ויפול גס הוא עליז ויכהו זיעש טבח גדול י ׳וישלח איסילקאן בצרתו אל דיאניזיוס לבקש ממנו על נפשו ופל נפש יתר העס הנשארים לשלוח אותם לארצם .״ דאבה דיאניזידס' לשלוח את יושבי קארטאגא / אך האנשים משאר העמיס אשר התחברו עמהס לא נתן לשוב לארצם ויוליכם שבי י ככה נפל והושפל ביום אחד האיש אשר התגאה מאוד על גבורתו / רגע שתי אלה גאו לו והשליכו תפארתו משמים ארץ על כן יאמר משל הקדמוני : ביום רעה יקו לבך r וביום טובה ראה'בי. רעה נגר פניך / כי טוב ורע אחיסיחריו יתהלכו! וזה' בעקב זה בידיהם יאחזו ״ ועוד השמש יפיץ ענני; חשך ביום סגריר / וקולות וברקים יחרדו הבל ביום קיץ ׳ " בעח ההיא גס פ^הליקסענעס איש טהעסטא אחות דיאניזיוס זמאי סיציליען למען הציל נפשו מיד המלך אשר שנא לו מתמזל שלשום על אשר חרפו ודבר מרעת תכונתו כפני כל העיר י וישלח המלך לאחותו / ויבקש ממנה להגיד לו אן הלך אישה/ ותען טהעסטא בלי פחד ובלי מורך לב : הנאחת הנבלות תחשבני ני תאמר בלבבך אשר אשב פה כמנוחה ואישי נע ונד כארץ! יתן אלהיס ואדע מקום 35ת1 1» 2 T ג ודרכו