Ha- Meʾasef · 1789-01-01 · ניסן תקמט (1789) · p. [Seite 17]

J ‘ ( רז ) 3 חגור חרב / והאיש אשר יעבור עליו דמו בראשו י רען כאראנדאס ויאמר : לא עובר דת אנוכי! משסע מית צויתי לאיש.אשר יעשה כנה ״ אנוכי אשמתי את נפשי / ואנכי — ויקה את החרב ויתקעה בבטנו נכה עשה כאראנדאס / וכנה ענש את עצמו על אשר עבר על אחת מחוק* ארצו * הוא המחוקק / הוא העונר / הוא המעניש / הוא הנענש " AJQ ההיא היה נס איש אחר מתלמידי פיטאנאראס מפואר בין עס לאקריאס / ושחן צא^עאוקוס / רעש להם נם הוא חקיס r T ומשפטים הוא צוה לירא ולעבוד את ה׳ לא מ״י קרננות ומנחות / ני אס לבקש אהבתו ורצונו בעשות הצדק והישר החסד והאמת / ני הס הס דרכיו / ולכך נבראו בצלמו ובדמותו בדעת בתבונה ובשכל " וכך היה אומר בקהל עם : שמעוני אחי I דרך חנמיס שמור תושיה / * ודרך הכסילים תת זבח י חלילה J השופט כל הארץ יקח שוחד י לא יחפוץ אלהיס נעולה וזבח / כי לו כל חיתו יער / באר וצאן ובהמה רבה / אס ירעב מי ימנע ממנו? ואס יצמא מה ו יבצר מידו? חלילה! ההוא אוכל בשר פרים? ההוא שותה דם עתודיס? הלא אתם האוכלים ואתם השותים ולמה לו רוב זבחיכם? אל נא אחי תרעו הניא מנחה ונסך / כל מנחה שוא / כל קטורת תועבה היא לו ואת עשו וחיו / חדלו הרע / למדו היטב / דרשו אמת / שפטו שלום / ני וה כל האדם נכה לבר צ^עאוקוס י נס צוה אשר לא ילבש איש ואשה בגדי רקמה ושמלות אחוזות בכסף וזהב / ולא חח ונזם אצעדה וצמידים / ני המה יסיקו לחעוא ולסור מן הדרך הטוב * מהאיש מילאן / הגבור מעיר קראטאן שזכרנו לעיל / כתבו סופר העתים שאכל ושתה בכל יום יותר מארבעים ליטרות בשר דין / בפרט הסופר פוזאניאם נתב מגבורתו דברים אשר נמעט לא יאמנו אך כלס יסכימו בוה שגבורתו היתה לו למכשול / ני כהיותו זקן הלך בדרך וירא אלה וגרון תקועה בה ויחפוץ לשברה / ויתאמץ להפרידה ולחלקה לשני חלקים בשתי ידיו / ויפול הברזל ארצה ושני חלקי האלה התלבקו ולא יכול להוציא את ידו / ואיש אין להושיעו וצא יוכל לזוע משם 4 וימאו