Ha- Meʾasef
- Journal
- Ha- Meʾasef
- Volume
- (1788-1789) תקמט (1788)
- Issue
- טבת תקמט (1788-89)
- Date
- 1788-01-01
- Page
- [Seite 16] (sequence 16)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/9582265-9594708-9594814--1545-9594830- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
( קיב ) היעוצה ממלך כוש למלך פרש : אם יוכל לירות כקשת הוה■ הוא ואנש־ו יבוא וילחם עמי ✓ ואם לא / יודה לאלהיו על כי ישב עד הנה בהשקט ומוח מבני מלך כוש “ וישוכו המלאכים וידברו אל קאמניזעש את הדברים האלה ויסקצף מאד וימלא חימה ויצו לשרי הצכא למהר ולהכין למלחמה / וכאשר היה אץ במלאכתו לא דאג לכל צרכי המלחמה וילך למצרים ויבוא לטעהגען וישלח #ושס חמשים qfc איש לקראת האמאניער ויצו עליהם להחריב ולהחרים את כל הארץ אך זגהלכס כמדברות גדולות נשב רוח דרומי חזק מאד ויקבור אותם חיים ׳ וקאמכיזעס בכל זאת הלך לכוש ויהי כעיור־ ימים מעטים ולא היה לחם לאכול לחילו ויאכלו עלי עציש למען החיות נפשם וככלות אלה אכלו בשר הבהמות נושאי משאם וגה tk נא&שו 1 ויפילו גורלות ויאכלו איש את אחיו י ויהי כראות קאמכחעש את הצרה והמצוק* הזאת עזב את ארץ כוש וילך לשוב לביתו ויבוא לטהעכען ויכה כל ההכלים והמקדשות אשר היו שם גס את המשוכה היקרה אשר היתה סביב קבר אזימאנדיאש גזל וישע משם למעמפהיס ותהי כל העיר צהלה* " ושמחה וימלא קאמביזעש חימה! ני דמה כנפשו אשר שמחו עלי הרעה והשוד אשר נא עליו וישלח אל יועצי העיר להגיד לו את דבר השמחה וישיבו לו ני שמחו על אשר מצאו האליל אפיס « ולא האמין כס ויטכחוס כלס בלי חמלה * אחרי כן קרא לכוהני העיר וישיבו לו גם המה מכר הזה / ויאמר להם כי יחפוץ גס הוא לראות את אלהיהס / ויוליכוהו נההינל וירא והנה שור אוכל עשב וכלס כורעים ומשתחויס לפניו וימלא כעש ורוגז על הפתיות הזאת וידקור את השור בחניתו ויצו להכות מנה רבה' אח כהני העיר על מרמת לכס ותרמיתם / ככל אלה חפא .קאמגיזעס מאד / - לא יאות למלך לגזול ולבוז ובפרט לשלוח יד כהכלים ומקדשות / כי בזה יכביד עליו שנאה גדולה ועצומה / כי האמונה יקרה לאדם מנפשו ויוחייו / למענה *ילך במו אש , לא יירא ממים גודשים רפש וטיט וישים את .נפשו בכפו למען הציל את אמונתו / אס גס יאמין נשוא נתעה ./..בחלומות ובהבל יחזיק כס וידמה כנפשו כי הדברים -האלגליס■ האלה נכוח־ס.וטיכיס ולמה נעשה לו רוגז ואגמת נפש •; . . אם I