Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · כסליו תקמט (1788) · p. [Seite 18]

? להיות! גלזשני יופי)' i ן ( פב ) ומכאן / ב § שחייב האדם לשלם הלוואותיו ג ג § ולפי רעד דמי המלוה / פך מייתוסף החזב $ והוא הרין / ד § לכל מי/ח שהמה ו מלתו / שצריך לגמלו נמצא בה? (א) ולפי שכל מטיב בטונה / הוא מעיב מאהבה יי שמעירן.;• מיייה מינה שהאהבה לבדה יותר קטנה וקודמת לכל הטבה בכוונה נ■ י <5) וכל שנן בהטבות יקרות שחייו ונדדו תלויין לו בהן י: <נc והד מילי / בשדהש שורן י דאל״ה אין כל הון ביתי &! (iw מדמע שחולה כנכד אהבתו של חשוב * , " ומכאן ואילך / ו $ שאס עשה עמו חסד של אמת / כגון שאין הגומל פשוי לקבל פרס או שאין יד הנהנה משגת ✓ וקל וחומר כשדהס כאחת •י: (וביותר בשעת הנאתו! בשעה שהוא אוכל אה ליזמו או מתכסה' ,נשלמתי) ♦ שחייב להחזיק לו טוגה על כל פנים / ולהזדקנן נתבאר להיות מכיר בטובה i נל לני ז 5 ובן וח בראש CG א שולטנ לגלוה ולפי רוב הטובה שיכיר (עיין סי׳ ג S> ) י כך יגביר גלפו באהבתו וחשקו לעשות לו קורות רוח קטדס נפי נחו זי \ כיצד t ת 1 <6> לרין לאהבו;(3) להכיר / ולספר נשכחו: ס) להרבמך ל«