Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · כסליו תקמט (1788) · p. [Seite 11]

■«רם י ינה ) -?1. נתחיל לספר את מעשה גירש ותקפו וננדיקו t נגיד את המעט אשר ידוע לנו פהלודיס (ריק ליריער)# 3י דגרילס נקשרים ואחוזים בדברי ערס / והיה נסכרינו את •נלחמות גורש עמלם ידע הקורא מ• המה . היודיס המ?ן יוצא חלצי לידו ס 3ן אטיס ♦ המדינה הנקראת י}ידיע1 *) וזיתה קיש מאוח וחמישים שנה תחת ממשלת ההעראקרידען מי הערקויעס / והאחרון מן ההעראקלידען היה קד״דוילעפ אשר מלך על הארץ בשנת שלוש אלף שני מאות שמונים ו?!ש # ולו היתה אשה יפת תואר ויפת מרחה ולא היה כמוה בארץ * ויקרא לגיגעס אחד ממשרתיו ויראה אותה לו / והיא ערומה ז1יחר אפה מאד על הדנר הזה / ועל הנדון אשר נעשה לה / יוקצו לקרוא את ניגעס ותאמר אליו : ני גדלה החרבה.אשר לשה לה אישה מנשוא / והתוענה הזאת עד למרום תצעק 1 •ס היא נשבעה ליקח את נקמתה מאישה * והושף ותאמר לגיגעש ני קראה לו למען היות תומך לה ולנקום את נקמתה / ואס לא יאבה תהרוג אוהו נלי חמלה ויחרד גיגעש מאוי וידנר יעלי לנה / אכן היא לא שמעה לדנרץ זתאטיס לאוניו ולשמוע לו ותמאן הנחם ותאמר / ני נאשר אמרה p הוא ולא יבול דנר מדבריה ארצה / ני אש הנקמה נערה נ־לנה זותצת את נל נפשה ומה יועילו דנרי חנמה ותבונה לאיש.גלדשל מחשוקחו ואסור נייקי תאוהו f ינואו שכעקמשיבי נועש וינדכו ׳־«ליס ויוציאו את צל רוחש / יהן יבושו רנלמו-נלאוחם"ני לא לאוזן שומעת כי אס לאבן דומס דברי פיהש ו ואחור יסוגו ויודו ני לשוא נל תחבולות לבם ותשובותיהם נ־שארו «<י4 i תחינע לכנות תשוקת אוילי משרשת. ופורחת(להדריכו,ין:דרן תלולה / אס אהבה אס שנאה > אס רונו אס נקמה / אך שוא תיגע ני המה כלס בוערים נאש צרבת• *ויהי נראות גינעש ני לא האזינה לדבריו / ויהרוג את קאנלוילעס ויקח את אשתו וימלוך על הארץ * ’ נס היו אנשים דנים אשי לא סרן אל משמעתו ולא אגו לשמוע אל דנייו / עד אשר שאל ישאלו ■'*׳־■’ r «דעלפהי׳ ולנוח« / רה• ci דהי עמוקקיש ני הלזיינש ׳אסעצן חק ) ני אס וכיש^עאד ואת י •אאו^עס י יזויהי : בעיניו/ ים י וילך 1ור/?אנ| ,קבאעאנע יעעש«מ וניס שנה• וגעלנפש על נווה# ושר י!מיח1 ממי נפל דלתס נם זי^חוה זרי® את עיש שנה 1 נע מאוח £אנדאנע יסלאשה!השניה/ ןראבלה״ק ושהי ו59ו* ׳י) יי* מאטאליע^יאקי• ג&ינן ffO••!הי•מיי?בל«ד. »V■׳, *