Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · תשרי תקמט (1788) · p. [Seite 27]

( כא ) משאת המלחמה לכדו / ותמיד קל מהר חש לעזרתנו / «מי* ששקדה הדעה לגלותנו / לכד חכמי׳ נערמם / הוליך יועצי' שולל / אין מעצור לרוחו כסופה יאתה מאלוה / כך פכר מפלך לפלך / גנון והציל פשזח והמליע / ואת דכאי רוח יושיע v בכל קראם אלץ 7 והו פועל חנם. / ענד עבודת הבורא /• י שמר משמרת השכל / ואת מוצא הדבר / הניח ניד מנהיג קורותינו / כפי חכמתו אשר אין לה תכלה : . O נאשר נסעו כני ישראל ממצרים / והיה לפניהם י.ם רח5/, ומאחריהם אויב רודף וחילו / ויצעק משה k ה'./. ויאמר < ן)יז מה תצעק אלי / דבר אל גני ישראל ויספו / ואמרן י!ו׳'ל אין להס אלא ליסע / נלומר אין להם לעשזת עתה. אלא ליסע / ולהשען עצ הבעחותי / המה יעשו את שלהס, /. ומשה יעשה את שלו / לנהלם / ואני אעשה את שליי ואעה ואגמור הדבר נעצתי וחכמתי. כראוי : כאן למדה תורת ה׳ דרך ארץ / שאל יבעע אדס כפתורה/ כי אס ישב נדד וידום ויתחולל / יטשנמו לסבול 4 ויעשה כל מה שהוא מחויב לעשות בפקודת משמרתו / דגן על נ ו / אשר נו ה׳ קורא אותו / ועל מקומו אשר הפקידתהו ׳ ארץ מולדתו / ילך במרחב דגלים. בתוך אבני אש ורעש , וירכב; על דבר אמת וענוה צדק / בכל מקום אשר צדק יקרא לרגליו / ואס הוא עד שפת עמקי תהום / ולא יירא בהמיר ארץ / ובממו הריס בלב ימים : בי עד צדק ישוב משפע / ואס כל יושבי תבל יחד יתלחשו/. יגידו על נפש צדיק / להמתיק סוד לאבדו / זנכל מאמצי. נחס ומרמתס לענותו/ לשוא יעמלו / בי לסוף / עד צדק ישוב ' משפע / ואחריו כל ישרי לב / .לסזף יודח צדקה כאור גזגה / ויאיר בעיני שונאי צדק / דפלו על• פניהם / דכירז כי אצבע אלהיס היא / וכי לא לאדם המשפע להרשיע האמת / לא לאדם הנח להפיל ארצה משפרות הצדיק / היושב בסתר עלית /’זבצ3 צדק יתלונן / כמאמר ישעיהו(נ״ד י׳'ז) / כל "בלי יוצר עליך לא יצלח / וכל לשון הקונם אתך למשפט תרשיעי / זאד־ו נחלת עבדי ה׳ < וצוקתבם מא תי באו בם ה׳ אמנם!ה/pw ממרות לא אל לשמות מת לפי דרנו / לרדת אל , ני היתרון!/ המרחם : וברחמים נחת אלהיו / הזה: אשרי ו ההשגחה : שמועה רעה י; ועמת ראשו ־ ואפפו דעות 1 עז1 מכל ואץ | ,אומיגפשו . «ןינפיס-; m / הלא I / על נבר \ תפארת 1; י ישפי לנס נוס / ולא ולהין טה / ’ /אחסעלי; , כאשר ירציו I ס לטוהר /! זאת אמירה ׳ ידריך / עת! הןר ו?דס? ן;5א עלשנייי J 1את!