Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · תשרי תקמט (1788) · p. [Seite 25]

( י® > מי שסגכוללשעחריה / ואמר עד פה הנו* /ולאתעבורחק f הלא ה׳ הוא אשר עשה את כל אלה " ה׳ הוא אשר מחצנו./ ונס רפאנו / כמאמר משיח ה׳ / ביני בוערים כעם ׳ היוסר גויכש nsSh יוכיח *? ה, הנא אשר חלק מחכמתו למלכנו / והפר מיושנות מתנגדיו / 4 כמאמר איש האלהיס : חמ^מר לאדם דעת ׳ *) ח׳ יזרע ... מחשמותארבם > .כי המה הבS " ה, הצדיק והרחום / הוא אשר השקינו את כוס התרעלה / עד כי אנדה כל תקוה / עז כל חכמי עולם ממתים מחלד? הניעו ראש עלינו ואומרים : אין ישועתה לנו נאלוזיס עלה כה אמר ה׳ צנאות / ני יפלא כעיני שארית העם הזה< י "“ בימים ההם*/ גס כעיני יסלא נאום ה' צנאות / והנה אני מושיע את עמי מארץ מזרח / ומארץ מבוא שמש / והיו ל; לעס / ואני אהיה להס לאלהיס / באמת ובצדקה ". 4 מינתה נוכל לשיר עם המשודר הקדוש : אשרי הגבר אשר חיסרנו יה ׳ ומתורתך תלמדנו /.להשקיט לו מימי רע ו כימי שמיחס פגעי צרותיו/ ־ואת כל התלאה אשר מצאתהו / למקרה בלי כונת מכון / או למערכה הכרחית / ב ב % ג מסכות לפי משמעות המקרא «ראה בהבעה־ ראשונה / שהמקרא «מלמד לאלה דעת זגז׳ מחובר לחה שלמעלה ׳ אחנס\תכן נ״כ לפרשו לעדן ,שלאחרי«, / כ* w יותר חוב; בהבנק חבור ענין המקראות / ני המשודר הניא ראיה . נתתלת «מזמור ׳״ שה׳ יודע כל השמת חושינו ׳, כי הוא הנועעאזן ויוצר עין / הלא ישמע ויביע / רצה לזמר מי שהוא הבורא אשר ברא חושי בני א־פ ונחותה 1 הלא בודאי יבין הכתות / אשר יעשה אדם וחי בהם / ׳וידע מה שיודע האד« באמצעית חושיו ׳ ובזה הוא הותר דעת קצת חכמי עולה /׳ החושבים שהבורא ליה ׳ יותר נעלה ונשגב / מליחה לכבודו « שישגיח כהשגחה פרעית:! על הבל, «ןשפליס הלפהדיס ׳ ועל הדכריס אשר אנו חשיגיס בחושים / מפני זה המשור* גקדוש גומר לאמי המלמד אדה דעת ׳ ה׳ יודע מחשבות א־ה (אף כי) המה הבל ונעשדיס / ואז חלת כי פירושו אף ני ׳׳ כאשר נמצאו לו’הוראה הזאת בכח« מקומות במקרא ר״ל אף כ• שמחשבות א־ס מקריים ונפסדים הס ואבדו עשתונותיהם* <אף כי הה הבל גמור ׳«עם כל זה ה׳ יודע מחשבות אדה ׳ אחרי ש*וא היזונן לא־« .דעת / וידיעתנו רנגבלת נאצלת מידיעתו הנצחית, / הלא יביע <ןה שבק« לגו ׳ וץ7ע מה שישיג אדה אשר בעפר יסודו; יד «ערפת ן יל הענע י 1h העי; . ו חתתמש/ זי«ליס / י )שפרה ני) י מתפעלת! האבן אשר! \ פעולות; 1/ נשפת \ לברוא רוח 1 אמתך עד | ונלהפצנס \ מנון ז חיה 1 ז/ואומרים f בשה תמת | דה־וסהוה | ארן / וה׳ |! ונחיה | ן לעמים/ ( י ) מאה מ<זא*! ה כח אבדה | ט בגנוד© I | \ מי