Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אלול תקמח (1788) · p. [Seite 19]

( שפז ) ולסגור חנית לקראת רודפיו / שם בטחונו בנו מה שלא חשבו המלכים אשי לפניו / ונל מגמתו שנאהב את המלאכה ונשנא את העצלות / עצלה תפיל תרדמה / עצלה תשתית את האדמה / ני העצל מאני ידיו לעשות ורוצה לחיות בהין ויגיע כפיו של תנירו / שוף הוא חומד ועוכר בלאו ללא תחמוד זשקיל כנגד בל יו״ד הדברות במאמרם ז״ל * אס צן מה נדבר ומה נצטדק מד דברי מלך רחמן המרחם עלינו ועל כנינו? מה נאמר לפניך יושב ממס? זכי לא הוא אמר ויהי / אלם לעמל יולד? וכי נתראה כפויי עובה עם מי שהעיב עמנו בני ברית ומשים «וחינו בנו? וכי אין מקום ונעבוד נזרה לגזרה וניפוק מנן חורבא ח״ו * צדקו יחדיו הספקות שלכם על ז3י המלחמה וביודאי צי רז״ל ג׳׳נ פערו כמה דבייס במתנה / והס אמרו בד״א במלחמת הרשות אבל במלחמת חובה אפי׳ חתן מהדרו וצו׳ כי ידעו נס הס פי במסבה א*א לקיים נתקוגן מצות ת״הק ודיני. רזי׳ ל י וס־־־דור־ת שאדונינו קיסר יד׳ה נמר אומד שכל איש ואיש מכל ערי מלכותו ישמור חוקות וחורת אבותיו ובדת אין אונס / ורעאלעראנץ במקומה עומדת / אם כן כל מה שנובל לומר לכבוד התורה ולעשות!לקייס דבר* המלך יר״ה הוא לחלות.ולחנן פניו שיפקוד פקידים ויצוה לשרי הצבא אשר לו / ישאו ויתנו בדבר עם קצת הרמים היושבים על כשא דין ההוראה וקצת ראשי הקהלות הבושות יצ״ו 4 יקומו ־יעוודו יחדיו לדון הדבר על בוריו ותנידו למלך שאי אפשר לעבדו גלב שלם ובנפש חפצה ובאמונה / אם אינה תקועה בלבנו אמזנידנו שלימה ומעשה אבותיהם בידיהם / ' ובוודאי אי לא האי לא קיימא האי והפורק ממנו עול מלכות שמיס פורק ממיו עול מלכות דארעא ועול דרך ארץ / דון מינה ומינה וחלוקי באתרא / ואיש על מקומו יבוא בשלום ומינן ומינייה* תישק שמעתתא 12יבא דהלכתא / ומשם תצא תורה לבני ישר! אשר ילכו ללחום את מלחמת אדונינו הק״ירה / ובאופן זה $ תקיים זה זזה בידם / ועליהם "$מי זישח1 עושה תיל ונראות ךד׳ ב 5 s־ ■ ««לד