Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אלול תקמח (1788) · p. [Seite 9]

() i מצרים אין כמומו / גס אהב את עמו וינחם 3דוס לבבו ובתבונה 5 ’אכן גאוחו היתה לו לעון ולמכשול ני גדלו וחילו סלפו אותו ויעורו את עיניו וישכח ני גן תמותה הוא וייהפך לאכזר נגד המלכים אשר ככש ויאסור אותם בדרכו והמה הדניבזהו כרחוב העיר גם המית רבים מן השבויס על לא דבר * אס נקרא בדברי הימים נמצא עוד רבים אשר ישבו על כסא מלכות ויחשבו בלבכם כ* בני אלהים ולא אדם המה ויהיו אכזרים ליושבי ארצותס / וישפכו דם נקי; אכן כגמולם השיב ה׳ להם כי גדלס ותפארתם היה נרגע לבז / כי כל האנשים אשר סרו אל משמעתם בגדו בהם ויקשרו עליהם קשר וכאשר לא היה להם אוהב ורע וירדו שאולה בלא עתם / וגגזיון וכלימה אל חדרי מות נאספו י זנימיס ההם היה גוזיריס אחי אמענאפהיש רשע ומעול וצר t (יצרור מאד לכל יושבי שפת היאור" " דהי אחרי מות זעזאסעריס (בשנת שני אלף חמש מאות שגעה וארבעים ליצירה) וישב פהערעאן *) על נסאו! אך לא הלך בדרכי אביו ני היה איש כעס זקימה /ברגזו היה כדוב שכול וככפיר יערים / ולא הבחין בין טוב לרע ולא מנע מעולה ידו י בימיו גברו מי היאור זיצופו על פני כל הארץ ויחקצףפהערעאן ויקח את קשתו גרגזו ויורה חץ לקראת הנהר י חחתממשלתוזנסעומי ישראל ממצרים והוא טבע ביס . המלכים אשר מלכו אחרי מות בהערעאן על פראטעוש נשתכחו ונעלמו ממנו "?מלוך פראטעאוס (בשנת ב׳ אלפים ושמונה מאות ליצירה) בא פאריס העלענא אשת מעכעלאש מלךמקדון (^צעיתרען) / אשר לקח בחזקה/ למצרים ויביאו אוחו אל המלך לעיר מעמפהיס וידבר אתו קשות וייסר אותו על אשר לקח אשת איש אשד הואעון פלילי י ויוסף (יאמר לו כי המית ימית אותו / לולא תועבה הוא למצרים לגאול את ידם בלס גד ונכרי ויהי כי חרה אפו עליו ויצוהו לעזוב את ארצו / והעלפנא עם עשרה והונה לא נתן לו ני אמד לשלחה אל אישה הראשון 12 ממנעלאס י וינש פאריס (ילך אל עיר טראיא זאקרי היותו שם באן היונים כאשר שמעו כי הוא ז " נחבא קצתם אמרו שזה שה'•פרעה■»•'אבל ידוע כי כל מלכי מצריה •?קראו כוי V זה «'־ כ* פרע? בלשון מצריה כמו שר בלשון עבר