Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אב תקמח (1788) · p. [Seite 32]

(שסח) דגר משיחכם גפה מלא לאמור : לא גאתילנעלאת מרי חורת ודשה ני אס להחזיק אותה י ואין תחשבו אותנו מוזרים מחנרתכם בתיקון המדינה וטובת מכלל על דבר שממו את המצוות אשר נתן לנו אלהיס ע״י משה ן~־הה / אתי 1 אם לא תרצו להשפיע מטו3 ארצכם ומולכס עצינו עז כי נסור מלבנו את דת אבותינו / לריין הוחל« על הטוג אשר אנו קנמינס פאן ראהס וריעיו להנחיל לגו נארצכם/ני תמורת דת אבותינו זלא נחפצה טונהנס / טונה היא לנו מנל עושר וכל כנול / פקמן אלהיס היא כידינו לא נשלוח בה יד / עד כי ירצה לבקשינה מידינו / וטוב לנו לסבול את כל התלאה אשר מצא« עד היום מלהפריק מעלינו עול הדת אשר נולדנו וגדלנו נו / ני כן יסדו עלינו החכמים : הנולד נדת הזאת חייב לקימה ולא יפרד ממנה כחייו ובמותו » ומה דאסר רחמנא אכן לא שרינן ♦ ואין בידינו לזוז ממנה / אבל זאת היא בידינו וכבחירתינו לאהוב אקנה גתס לבבנו אהבת אחים / ולנקש מאתכם להקל מעלינו משאכם וטרחנס אשר שמתם עלשנמנו/ להחיות אותנו נאחד האדם המסתופף נצלנם / הורו לנו דרך ותנו לגו יד להטיב את מעללנו ואל תפריעו אות« מתת חלקנו עמכם לטובת ארצכם ולטובת נפשנו / כי זאת תורת האדם *» יתר התולדה בדפים הבאים ♦ תולדות הזמן הךץ{£א המפואר החבס הפילוסוף במוה״רר נ״י בברלין המכונה האפראטה הערץ. מצא חן בעיני אדוננו המלך יר״ח ויעשהו פואפעסר דעך פהיראזאפיהע > אחרי א־&ד גבר עשהו מורה?1גניו בני המלך יר״ח בחכמת הטבע המעשית (נגקמפערי^עגטאל $זיויק) , יק יצא ««ו לכבוד ולתפארת jp העמים בחכמות האלה .