Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · סיון תקמח (1788) · p. [Seite 7]

( רעט ) :מ; -מרס : נתחדש וימצא לירות תחת החציס / גדבריס אחרים הטונים והמועיליס T מחצים כמו (קו^ען / קתנצינען) / לא יועילו ז5 י עוד כלל במלחמה / כי המה ממראה האש יברחו וימסו / ולא *"י •עצת נת לעמ1ד צאת השנהבים על הרוב צבאות צבאות / פי המה אוהבים הריעות והחכרה במאוד / לא ישחיתו ולא ירעו לכל העוכר לפניהם! ובעברם מי הנהר / תמיד יעברו הקטנים נהס ראשונה ואחר ילכו הגדולים / ני יראו פן יגאה המיס ע״י דריכת כפות רגלי הגדולים ויצף על ״ הקטנים * וגס אם הולך השנהב לבדו (אף שהוא מסונן אז יותר) לא יציק לאיש 4 גל זמן שלא יכעסהו ויקנאהו! וכי יפגע כאיש ההולך לקראתו 4 לבלתי בטוח מפניו ימין או שמאל / אז ישלח שופרו / יקחהו 4 ויעמידהו בנחת על צדו הימנית או השמאית / ואחר ילך לדרכו / כי השנהב אוהב השלום מאוד / סולח ונושא עונת קטנים / אולס אס יכעסו ויקרעהו / יכהו ויפצעהו / או יונה איש אותו להראות לפניו מטעמים אשר אהב / ואינו רוצה לתת לו / או חמתו בערה בו / יקוס עליו ויפילהו לארץ / ירמסהו ברגליו / ויפצתהו בשניו / עד צאת נפשו / גש אס יברח האיש עתה מפניו וינצל / לא ימלט נפשו ממנו / כי כת הזוכר ונח המצייר ננפש Tהשנהב חזק מאוד / ולכן תמונת האיש המעיקו עוד לנגד עיניו / ואף אס יפנשהו לתקופת הימים / יכירהו דקת נקמתו ממנו ישלם לו כגמול ידיו / וכפרי מעלליו " ונמו שזוכר הרעות כן זוכר הטונות הנעשים לו / ולא ישנחס / נאשר ספרו לנו כותבי הקורות ממנו / ואציגה לפניך הנה * ן אדוניהם 1 :ומדס הלון נדהו בתגליס *אותו ני אבד :ר למשמעתו מנומק» *דוה נחלה f WtffolV j אחר / או 1 והוא ילן f אשוח j .עיאות עש ארכעק!f :מ: מצוד; במהיחח לראות א ותולש ט/ :ולש ע1נ ן וצהשתחות את השדה אחד מאנשי המלחמה הי/ תמיד אצל שנהב אחד / נתן לו מדי יום ביומו לחם מלחמו לאכול ויין מנוסו לשתות / (ני השנהב אוהב מאוד היין / והיין השרוף) ויהי היום וישת האיש מן היין וישפר / וילך ויבוא בתוך ׳ חדר השנהב דשכב שם / דשלת שר צבאו איזה אנשים מלומדי מלחמה לקחת האיש ולתת אותו בבית האסורים על אשמו אשר אשס לשתות ולשכור / אשר לא יעשה בין אנשי המלחמה י ובבואם אליו / ויראו האיש מושכב מתחת לבטן השנהב / והשנהב 3c1 ארבעיס! רשלחו •ה / מד :ד האויב י דמותם ׳ ודש דיו *הדו י