Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · סיון תקמח (1788) · p. [Seite 5]

( מגז ) או בארבעים שנה / והסבה לזאת / בעבור שלא נסו המזינות הקרירות האלה / וידוע כהשתנות האקלימים / ישתנו ג׳'כ מזגי וטבעי היצורים; כעמר חוסר מיני מאכלם אשר להם תאיה נפשם; וכעבור חסרון החפשית והחירות / ני השנהב אוהב החפשית מאוד / נאשר ידעכו / מהשנהניס הנלכדים ונכנעים תחת מי האדם / לעבוד עבודתם / ולבלתי לכת עוד בשדות וביערים כלפנים / או לאכול את אשר להס נפשם כלתה / שאינם מולידים כלל / אין זה ני אס כעבור חוסר החירות א1 חסרון המעעמיס / זע״י נשתה גבורתם ואונס / רמסו אשורי בנינם / יחסר מזגם / וירפה הרבבתס ראשית נחו ואונו גשופרו / ברצותו מפשיעו ומארינו $ וברצותו מנווצו ומקצרו עד אמה באורך / בו ישבר ארזי הלבנון ויפילס לארץ / יסעף פארה במערצה נגרזן בחזקת היד; בו יהרוג כל הקמים עליו מאדם עד בהמה; בו ישאב מיס או לוקח המאכל דתנהו לתוך פיו / ובאצבע הקטנה אשר בקציהו עושה נל מעשה / ובפרטות אס מלמדים אותו לעשות / יקטף פרחים ופרות מן העצים; מאלס אלומיס לנשב בהם הוכוכיס הנו שכיס" אותו; יגביה מטבעות מהארץ / יחלוץ העץ התקוע בפי הכד או בפי צנצנת ויגיח אל פיהו המיס או היין אשר בתוכו « בו יתיר חבלים קשורים ואסורים / ישלח אותו אל כפת המנעול ויפתח הדלת הסגורה / או על ידי תנועת המפתח / או על ידי הולכת יבריח אחרונית / ועוד דבריס רבים לאין מספר * ולכן אס נחתך ונקצץ שופר! / אבד כחו ויחלש ולא יאריך ימים עוד / ובעבור זאת אויביו וצריו בהחיות כמו האריה השחל הנמר וקרן האף השונאים אותו ואורכים לדמו / יקומו ויפילו עליו געת ני ישן ונרדם / ויסתמו את פי שופרו / לבלתי שאוף הרוח עוד / או חותכים אותו בשניהם / ויגוע דמות * נס מפני העכבר ירא השנהב מאוד פן יבוא לתוך שופרו וינשכהו ני לא יכול להוציאהו מהר משם ולכן אס הוא רוצה לישון תוחב פי שופרו בארץ היטיב לבלתי בוא בתוכו הענבר " אנשי רווק מלח י הוא מנון: ן הראנו n וי חייו מלח* / חלולים יאריכו עני עמים כמאה יפיל השנהג מר על הרוב המקרא מוס א; 1 נמו רה ימס ס ונחמדים אנו הארון מ רן נמר מי)!ס אמר יח הריח 1 המתנועפה אכנהו נמס •לן ומלאנק 1 1 יאה וחמימים י נאמר נע זר לפנמים , ואולם מוח מלשים או , נ> 91(1(1» ןןהפי1מ1 Elepl (ג)