Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אייר תקמח (1788) · p. [Seite 20]

( רס ) לדבר זר הבלתי מצוייר אל הדמיון שיעמדו שני אנשים בנקודות הגזענים רגליהם מכוונות זה לעומת זה מבלתי שיפלו / ואלו חיית בזמנינו זה / ונודע לך מה שהוא יותר זר ר״ל היות הארץ מיושנת בין הקועביס לנל צד V והיות רגלינו אנחנו היושבים בג׳ חלקי העולס הנודעים מקדם אסי״אה אפרי״קא / אירד׳פה / מכוונות מול רגלי היושבים בארץ רחבת ידים עולם חחדש הנמצא זה קרוב לשלש מאות שנה מזחנינו זה / ושכבר עברו אנשים כאניות והקיפו את כל נדור הארץ זה עשרים פעמים / הראשון מהם הי׳ השפן מא׳י׳געללאן שהקיף את הארץ מזמן 9*15 עד 532! לחשבונם *והאחרונים מהם <דוהשפן המפורסם קא׳׳ק ואחוזת מרעהו בשנת *77! ואח״ב בשנת 775! שב זשנית השפן קא״ה הנזכר עס אב ובנו המפורסמים פערשטר / והקיף אס הארץ / באופן שאנשי אמפריק״ה ממש רגליהם למעלה וראשנו למעה בבחינת הדמיון / אבל כאמת הדבר כמו שבאר הרב המחבר ז״ל שהמעלה והמעה הש משער המצערף (רעללוטיצנג בגריצע) ומה שהוא למעלה בבחינה אי הוא למעה בבחינה אחרת * ולתושפת^באור אומר / דע כי נפולת איזה גשם כבד איננה מוגבלת לפיאה מיוחדת מזולתה ר״ל שאלו לא הי' נמצא בעולם זולת הגשש הנזכר / לא היה אז נופל כלל לשום פיאה / ובבחינה זו יעעה הדמיון בחשבו שנפילת הגשם היא לפיאה מיוחדת ר״ל לצד המעה! ולזה יצערך כהכרח שיפול לפיאה הנזכר ואף אס מיחהו בודד במציאותו/ ואולם באמת אין הענין כן / אגל הנפילה היא מוגבלת לגשם מיוסד כמו שבאר החכם נננרען היות כובד הגשמים על הארץ מתחייב מכח המושך אשר לכדור הארץ אל הו שמים לנזכר / והיות הכת הנזכר פוחת והולך / לפי ערך הפוך מרובעי המרחקים ממרכז הארץ / ולא לבד כדור הארץ אבל ג״כ כל הגשמים הגדולים זולתה כגון הירח עד"מ הס בעלי כת מושך אל הגשמים הקרובים אליהם בערך הנזכר ולזה אם נניח הירח מיושבת (כמו שבארו התוכניים האחרונים) יהי׳ אז העומד ’ על' יזשעח הפונה אלינו מהירח / רגליו למעלה ר״ל לצד הירח / וראשו למעה לצד הארץ / וענ״ז א״א שיפול לארץ מסבת היותו בגבול נח משיכת הירח / וכל זה מבואר יציאת