Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר ראשון תקמח (1788) · p. [Seite 31]

< קעה C ןל היחיפ ■אשר אנכי חי טל האדמה * שמו מדנר אל לנו נדנריס האלה / והנה מלאך ה׳ נראה שגית לרחכעס ויאמר: אל תתהלל ברעה הרשע / היום מנעתיך ממות נאום ה׳ *. ואולם פקוד אפקדך למועד שמור לך / ולעיר כל העס תמות למען יגיטון דיראון ולא חידון לעשות כמוך כל פעל1 ה׳ {1מענהו ונם רשע ליום רעד.: א — כ 4 אמנון הנער - 2ן ט׳ שנים הי׳ אמנון הנער נהלנו את אביו השדה להשתעשע שמה / ויהי כהיותם נשדה / וירא אמנון את, התומר אשר ״לאביק רעו ואת פרי'ו ני רנ הוא / ויאמר לאניו ראה נא אני ראה את העץ הוה ני תאוה הוא לעיניס ואת פרין מה נחמד להשכיל ♦ ועתה אדנרה נא נאוני אנידן רעי לתת לי ־מפרי העץ לנטוע אותם בגני / ולימים מעט והי/ לי עץ עושה פרי כמוהו " ויען אביו לאמור 2) נא מי דע ני ימים רניס יעמרו / והתומר לא יתן פריו / עוד שרם עשרים יחלופו בטרם תראה מטבחו / ומי יודע לעת כזאת אם תחיה ואכלת מפריו. ♦ בכל זאת לא סר אמנון מלבקש / ויפצר באביו לאמור / אנא אני תנה לי מפרי התומר לנטוע אותם בגני / והי׳ בעוד ימיפ עשרים כי אבוא על שכר פמלי ואוכל מפרי העץ אשר נטעתי בימי נעורי אז יגיל לבבי גם ישמח נפשי בקרבי / הכי נכה רבות למדתגי ג . אויר בקיץ בן משכיר / ברדס בקציר בן מביש : ג — ד אביעזר הרואה / איש הי׳ בארץ קלס אביעזר שמו / ויהי האיש ההוא נדו3 בעיני כל בני קדם / אליו עלו למשפט / ואליו יבואו לשאול נאשר ישאל איש בדבר האלהיס / באמרס 4 רק לו עצה ותושיה / גם לאל ידו להגיד לאדם עה שיחו / ואת אשר יקרה