Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · אדר ראשון תקמח (1788) · p. [Seite 27]

( ק^א) ׳ חזסזכיר הלל סיפר שמלל השיר הזיל דגנו הגלתיס מכיריו עליו באהליהס וחשדוהו לפוסת בסעיפים וצולע באמנותס י וגש חכמי וגדולי הדור שנאהו f רלשינוהו גמשפע ונתן בפלילים משפעו ויצא חייב בדינו וינצלו עדיו ורמותג מעליו והורד לארץ ונתרחיזו כל מיודעיו וריעיו ממנו וחרב הלל נאסן* אל עמו על פני אחיו הלל בשנת תי״ח גן נ״ד שנה וכבוד עשו לו במותו גהביא את עצמותיו להקבר בחברים באדער׳קירק ועל מצבתו נחקק!את הקי*ה בלשון ספרדי העתקתיה ללשון קדש ווה לשונה; לא,מרת הרי, עוד לא ככה נרו # דתנו עודנו חי ימרומי ערץ 1 ובעד עטו נכש עדן ־ מרביו , נצח יד־דדת זכרו נימי הארץ 2 יאולס הפעייה אשל חנל היב רגתל הג׳'<5 הס ל! ואלה שמותם א ס׳ נשמת חיים כולל ד׳ חבורים על נצחיות הנפש ♦ ב פני רבד־־י מורה מקום פסוקי תלך במדרש רבות " * קונציליאטאר אז מכריע •פסוקי תלך הנראים כסותרים וה את יה י ד שפה ברורה והוא דקדוק כ״י ♦ ה פי׳ בכליומת התלך בלשון איספאניע י ו אוצר הדינים לח בלשון הלל . ז כלל על דיני אישות בלשון הלל י ח אבן יקרה על צלם נכוכדצצר בלי הלל י ס פראניליטאטע מאסאנא דיל חולשת האנושיות הנוחה להשבר ועוד האלהי 1 בלי הלל י י מקוה ישראל י בל׳ איספאניה והאלאנליא העתיק החכם הבולל וחוקר בדגל במהגר• ר משה מדמסויא לע 4 ללשון אשכנז י גרפה