Ha- Meʾasef · 1788-01-01 · שבט תקמח (1788) · p. [Seite 16]

נמוהס מלחן 3מ ותשזכתם r והמה מלאי : לוןין לדכי ואנשים / [ גכתרה תז [מילין •י |עאחר '***)! |מכם לכל אשר נחנו זאת פעל לנלשואל אשר דני האלה/ I חכמה וז כשנת זעלתה ( קבה) חן כעידן / אם אין? ויען לפסינג לאמור / עדן לאקריתיבו כי טריד אני מאד מאד אבל ראה פס ספר הטן הסהו ושים עיניך בו / ויהי בקחתו את השפר וירא וישתומם כי מצא את מאמרו נדפס / ויאמר לעסינג הלזה גס את הספר גס את הכסף המונח תחתיו והי׳ לך למשיכת נפש / כי זאת משכורתך מחת מוכר הספרים אשר קנה מכתבך למען היות לו רשיון להדפיסו ולמכרו " וישמח משה מאד על דברי ריעו כי מצא לנו שלש עמו / ולא התעצל בבקורת דנריו כי אס התמהמהו למען שמח נפשו אחר זאת בקשו לעסינג וכיקאלייא שנית שיחבר את כל מאמריו בעדן מעללי נפש ויוציאם לאור * וישמע אליהם ויכתוב חבור קטן בשם פילאזאפישש שריפטן! ובהס נכלל גס פילאזאפישע גשפרעכי הנ״ל / אך לא כתב שמל על השער / כי רצה לדעת החלה משפט חכמי הדור על דבריו טרם ידעו ממי יצאו * והספר הזה הנפנה וכשלס בדפוס הוא מלא על כל גדותיו מחכמת הבורא בשדר, הבריאה והלימודים היוצאים ממקור הזה לכל חכמה ולכל מלאכה / והמוסר וההשכל אשר חובו ממקור מיס חיים הזה * אשרי איש ישים דבריו על לבן י ועוד הוציא קרוב לעת הזאת בצירוף ריעו לעסינג ס' קטן מכונה פאפשאייןנזשטאפיזיקר ולתשובה עלש^תחפמי האקאדעמיא אשר* נקשו לברר את מחשכות המשורר האנגלי האפע נאמרו בחתימת שירו בחינת האדם " כל אשר ששה האלהיס לסוב ששה “ ושד החכמיס האלה בררו את העדן בעיון רב כאשר ימצא המשכיל בקחתו את הספר הזה י בימים ההס נסע לעסינג מברלין ואבט הלך לרינטלן / וישאר אך משה לכדו עם ריעהו ניקאלייא בברלין י אלה הס ימי בכורי תפארת משה בין העם / כי נודע בעת ההיא לשס ולכבוד חבורו על מעללי נפש הנזכר / וכל חכמי העמיס קבלו את למודיו הרמים / ורובם בנו אחריו בניניהם בחכמת השסטשטיק (חכמת הנפש בעדני התפעליות החושים במגונה ונאה) וישימו מחברתו ליסוד בניניהם ואבי למודם י גם נתחדש כעת ההיא החבור הנפלא אגרות הבקוווה על כל ספרי חכמה אשר לא נראה כמותם בארן מצפנים ואחריהם לא הס