Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · טבת תקמה (1784) · p. [Seite 4]

SS י הרועד*. *) ־׳ הבוקר■ . אור , ותישאל בא מן היער אשר בירנעי שרי» 4 ׳ לקרדומל בימינו י שמה נקף סנפי יער בנחל * וחקלוע לכלה ברח., לגדור פרצע גדיל בי נהרסה i לילן שחות עחע. משאל אשר נשא על שבמל « ףעז*<2 עיניו וירא , למה אלה אתע שעולה על שפע נחל שוסף , והאלה נוע ענו ע * כי כגעע רוח הקדים בנחל גאו מימיו וישסוף אע האדמה מעל שרשיה , והיא חשבה להשבר , (לנפול אל עון המיס ויהי כי בא מישאל עליה ויעחלד ממעיה , ליאנח במר רלחל כי עגמה נפשו - ףי<ן ליאמר : צר לי עליך r <גץ ארן קלמה ויפה נוף אעה, אבל, עוד מעט ימשול עליך אשד הנחל לשרשן מארן, והיו דליועיןוענפין משחק לשסף מימיו, ולא נודע מקומך איה-— חול8 O אני, אס יקרך אסון! וישלך אע צרור הסבכים מעל שכמו , קי אני! טרפי צמחיך לא ׳יבשל , ושרשיך לא ינמקו! ויקצב אע צרורו ויאמר *. החסר סנכיס היער? עלד אגדע לי מקלוע אחרוע עתעהן« לגדור פרצע גדרי בי נהרסה % ך יקר-? , ויחפור , ויפעח, וישדד האדמה-סביב האלה , ייבן מן המקלוע וימן הסבבים 7מן סביבה , ואע שרשי' בסה אדמה, ויעמל בזרוע בתו ובזעע אפו עד בי שכה | האלה לאיענה ולמצבה - ויהי ככלוע אע מלאבעו , ויקת אע קרדומו על כעפו, שמא ושוב לב , וישב עחע צללי העץ , ויצהל פניו משמן , ויאמר; אשריך אלה אדיע! עוד יאשרך בל עובר, ל בצלך יחמד שבע * עוד יברכך איש אורת, כי ישאף צל, עוד מעש בדיס ועשלח פאדע , והייע לו לאגן, גס *בזרות שמש בצהרים עהי עליו סערה e רקם * ) Rach Amvnms p Grßmrs Schriften z tptil