Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · ניסן תקמו (1786) · p. [Seite 18]

קכח ש^גר יל פרק א", ב'/ ג", ד" יבאר מדע הכניעה ומצתון• שעד T פרס א", ב/ ל יציב גבולות העניה ויכאר מראוע י כגעי הגאוה בסוף הספר מביא עוד ערק א" אשר יקרא כשס מספר י הנפש , ובו יבאר חדשוע להבין ממהוע נפש האדם והשארועה, ולאמעה במופעים נאמנים והיקשים שכליים, הלקוחים מספר שכעב נר דורינו החכם הפליסיף הקדוש כ״תוהרר משה מדעסויא נשמעו צמודה בצרור החיים! והדברים שהביא כאן התה לכד דמוע ודוגמא מחה שידבר כאמכה כעצמוע הספר אשר יצא לאור עולם לחלק שני מזה ספר החדוע, והמבקר לא יוכל להעאפק , לגלוע כסיפע נפשו על הזה, ומאוד כמה וכלה שערו ולבבו שימהר ויחיש מעשהו להוציא לדפוס , החלק השני הזה אשר יקר מאוד לכל משכיל " החיבור הזה בכללו אין בו נפעל ועקש , זולעי שערכוב דבריו , וכשה עליו קו עוהו שבלל דרוש ומליצה קבלה ופליספיא הכל בערבוביא, ולא העריך אע מחשכועיו כשפע ברור לסדרם בסדר נכון , וגס לפעמים עזב המחבר לדבר צתוע, כמו מי שבקי בהטיה/ או ובזה סרהעלונוע המקשים ינצמם 6־־עת, למה לא ביארה העורה השארוע הנפש וכדומה לשינוע חסורסוע כדרך חידוד שאמנס אינם לכבוד , מפני שהקורא אועה כפי המובן בהשקפה ראשונה עעפעל נפשו — ויען וביען לב המבקר עמיס עמו , וכבוד המחבר גדול בעיניו מאוד , על כן במער ♦כקש מאעו שירגיל אע עצמו לדפי כלשון נקיה יעל הסדר , ובפרט כחלק השני שחפן לדפוס שדבריו אשר ידבר צריכים להיוע זכים וברורים כי לא לכר קל הוא לדבר על הנפש ומהועה , ולהשבית שאון גלי המבוכוע בענין ההשארה, על כן ליוקר הענין יבחר לעצמו שפה ברורה 4 יגע סופר מהיר, כי צדק המליצה לפניו יהלך וישס לצתוע פעמיו מ״ - ב"