Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · תשרי תקמו (1785) · p. [Seite 22]

» כלל , שיהיה שם המשך יש בז יוער סך "רגעים חההז הטבעי סלו; (זויחציס) (מי "שיש לו עיניה יראה ויבין שהביאור והעומס "הוא חושך ולא אור) והמבדיל ביניהם הלא "עצמו הענין המבדיל בשמוע המהירוע, להיוע "המהירוע• והאיחור •מיניכר כמסים בסוג אחד "שהלא השעכוע ההמשך הזמני אס לקצר ואס "להאריך אמנם בדרך מהופך להיוע האיחור הפך ״המהירלע ומענגדו וכבר בארנו למעלה שש0 "מהר הונח על מהידוע ההשכמה, כן הונת ״שס אחל על האיחוי על צד ההסגה , "וכמו שהונח שם חש על הקטנע המשך "הדבר עצמו כזולע השקפה על מעמד אחר, "כן הונחו שם מחמה ובושש לפי ההנחה הראשונה על מעיחע המשך הדבר ככחינע "עצמו והעשועו בעל כמוע זמני חרובה מכמוע ״הראוי לו בטבע * ״דוצא לנו מזה , שיש ב״ מיני שיהר t "ה״א שהוא לשבח , ס״א שהוא "לעאי, וזה החילול הוא המבדיל בשתוע ״מהמה וכושש, צי הונח שם מחמה על "השיהוי לשבח, דהיינו צשיח׳יב.חומד הדבר "לשיהיה שיהוי , ופיכח שם בושש על השיהוי ״שהוא לפגם ושאילו ראוי להיוע *'! חמימה בדף הסמוך ו