Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · סיון תקמה (1785) · p. [Seite 4]

דשס חשך ואפלה מסביב, ופתאום ה:יליךהסעראת האטה על $׳ הסלע ותשבר• כל הרכוש נטבע במצולות יס והאנשים השכילו *I להמלט על נפשם (כי ידעו לשחות.), ויחזק איש כקרש מקדשי האטה , וישוטו עד בואס אל האח ויהי כבואם שמה , ואחרי שגה רוחס ופחדס שככה , ויראו את הארץ אשר המה ־*! בה , ועודנה כדרך שלשה מיס מביתס ״ וינוחו פה ויקתל I מפרי האיץ לכלכל את נפשס הרעבה ואחרי כן נשאו את רגלס ללכת. השמש בא וצללי ערב נטו והמה ביער גדול | מאוד, והנה מן השמיס ידד מטר רב, זתשיכה גדולה נופלת. עליהם לבלתי יכולת. לראות. איש א ע רעהו וילאו למצוא , הדרן♦ הס הולכים וחשרת מיס וענני הלילה עוד החשיכו את פני הרקיע , ויפקדו, ויפנו כה וכה לראות אס אין שס בית למצוא מנוח — אך לשוא עמלו. ויראו עד מאיד ואימה גדילה טפלת. עליהם כבר אבדו תקותס ותוחלתם נכזבה חשבו, למצוא מקוס ללון ומחסה ממטר , והנה פתאום ארמון גדול לפניהם מלא אורה , ואך ככרת ארן קטנה מקוס בוא שמה , וישמחו האנשים מאוד וימהרו לבא שמה למען מצוא מטח מכל 1 התלאה אשר מצאתס * ויבואו שמה וימצאו את השער פתוח ואין שם איש, וייכנסו אל הבית וילכו מחדר אל חדר ו־לוד אשה לא ראו המה משתאים, ופתאום הביטו דביר גדול, ועל שערו כתוב: לעניים. עוברי -ררך ויהי שביאס התורה , הישיש! השרימס נמלאם שלחן ערין ככל מיני מטעמים, ויין לרוב , ובגדי שש וארגמן, , ומטות מוצעות לשכוב עליהם. ויאכלו וישתו איש כטוב בעיטו וישכבו לישן ולהחליף כת לנפשם העיפה . — הבקר אור והמה השכיחו ללכת לדרכם , וידרושו מחדר אל חדר למצוא את האיש אשרי הטיב לעשות כה עמהס : ובכלס מצאו אותות . הנדיבה , פה מצאו מיס חמים לרחוץ רגליהם , ופה משקים חזקים ירכו עצמה בגוית שותיהס להבריא ופה סלים מלאים מגדנות לשימם צידה לדרך; ואיש נדיב אשר הכין את כל זאת לא מצאו * ויפתח האיש האורח את פיו ויאמר ג מי זה האיש אשר החייתנו בכוננך מטחה לעוברי דרך להחיות את נפשם השוקקה! אותותיך ראינו, זגדולתך הראיתנו, ואותך לא ידענו — היה אשר תהיה, טוב אתה ורב חסד! מרחוק נכרע לך על הטוב והחסד אשר עשית את עבדיך * — ויכרעו כלם