Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · אייר תקמה (1785) · p. [Seite 5]

1הגתק בתיל הנעורת בהרימו אש 5 פן כיגתי מורשי י לבבי כשמעי קול מצהלות הסיס ותרועת איש עתי אשר יוליכני מן התיר אשר אמה וביתאביךשס. החזקתי־ בך ונשקתיו לאחור : זה כני אשר גדלתיו, זה מלמידי אשר סודתיו; ויה רעי אשר אהבת עולס אהבהו — ופתאום אצוני לעלות על המרכבה , הסום דוהר והאופנים ירוצון , תיש« עכרתי מעל פניך התעפתי עיני כך ואינך , בקשתיך ולא" מצאתיך . — עוד לא מחיתי דמעי האהבה אשר הטפת עלי לחיי עת עמדנו משתאים ונביט איש אל רעהז מבלתי יכולת׳ דבר מאומה; עוד לא סר תמונתך מנגד עיני כאשר בקודשו מזיתיך; על כל הר וגבעה דמיתי ראותך; כטירות מלכים ז כי אשתעשע, אתה עמדי; בחברת מרעים כי אתעלם; זכרונו* יעלה על לבי; ואס במסתרים אשוס קני שם אתה — כיי רחמתיך זארחס •י T״ <הנה. ידוע תדע כי באנו זה שעות שתים אני ואאזיל מרעותי **) שלוות ושקטות לדאנציו. העיר, ונתנו> לב לשבת. פה ימים אחדים לראות את ה<גיד ואת מגרשיה * ♦אס עין> ויגע אנכי מטרח הדרך; וידי כבדים עלי מהרויו הקר והלח אשר נשב זה הלילה בבלילי טבת, לא אחדול מכתוב לך. ידיד לבי! ואגיד לך את אשר קראני מיום אתמול עד היום אמנם טרם ’אחלה לדבר אציע לפניך הנה איזה הקדמות תדעס תחלה , והס יהיו ליסוד כל האגרות אשר אכתוב לך׳ *המס עד שובי לביתך וזה החלי ,הון *) האגרות 3אלה אשר כתבתי לתלמידי 3״נל רכות המה, יתולס סמנזריס יוכל מקוס אשר עברתי חקעניגסבערג עד ק״ה ומשם על מיילתי לין״ב . ולא־ מיינה ראשית כוונתי בהם כ״א להתעלסות אהבים מני ונין תלמידי הנ״ל' ורעיו איינס יעצוני אהבי להוציאם' לאיר ע״י הדפוס למען הראות איד יסתפק לנו לשוננו הקודש לדבר בה מכל חפן למק«{ יעל .ג־ול ולוה •7יינני. הק1לא לכף וכות אם ♦מצא נהס לפעעי#, דנריס של יוה בכך ני לתכלית דורשי הלשון יצאו לאור . דברי מו»נ . I הכותב גפע בתגרת הגביל(</ פרידלענדר חק״ב לברלין