Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · אלול תקמד (1784) · p. [Seite 7]

קפג הדרך י ועתה איעצך ויהי אלהיס עמדך , גס ־משניהם אל תנח ידך, האחת. כי תבחר, ללכת אחרה, גס השניה תנחל < אי; ואי־ג תעשה לטוב לו גל הימים , גי אז מצליח אמ דרכיך ואז משכיל י ארית זאת חוימי ואספרה , הקורא הר1 שמעני I ואמה דע לן » — ב מכתבים מכתב לח״דל״ע מאת החכם הכולל רופא ופראפעסר ל^דסא; גת י שמיכתי ומשמח לבי, לקול מכשר שמחמי נשמחה בקציר ומה טוב ומה כעיס שבת אחים גס <חד , להוציא את אכן הראשה עטרת מפארת אבותינו והדרמ לשונינו הקדושה, אשר השלכנו אחרי גוינו , להשפיק בילדי נכרים t נטרנו את הכרמים , וכרס שלנו לא נטרנו , על זאת היה דוה לבי זה ייויס לא כביר , כאשר גס הרמותי ידי ואקרא בקול גדול בהיותי כארץ רחבת ידים ויושביה בני חורין , היא העיר הגדולה לאנדיכ? רבתי עס שרתי במדינות שמה' כתבתי את ספרי מאמר התורה וחחבמה , ועליו ככל הדברים אשר אתן לפניכם , ( תוכו רצוף אהבה .מדברי חכמים ומליצותס) , למשה בסוף האגרת הזאת , ואס טובים התה בעיניכם , \ נתונים נתונים המה לכס ואספתם אותם אל תוך בתיכם, ומאספיכס ירשוה * ועד הנה לא שקטתי ולא נחתי, ופלגי מיס ירדו עיני על לא שמרו בני ישראל את משמרת לשון הקודש , ובמסתרים תבכה נפשי , ועוד ידי נטויה ללמד את כני ישראל את דרך לשון הקודש החדשה ( ואפן כה יכה , וארא כי אין איש תומך בידי ולא מצאתן עזר כנגדי , עד אשר כאתס גס אתס אל המנוחה והנחלה , אשר שם משה מורשה לבני ישראל , כאשר ראיתי את נתל הבשור אשר חלקתם