Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · תמוז תקמד (1784) · p. [Seite 7]

הבא ימי האיץ , 'מיום הוסדה ועד עחה ייקכאי בו העבים וידברו איש אל רעיהו לאמוד : הבה! נחחכמה מש לעשות. לו , למען לא יכיגוון אליו יושבי עכל , נביאה נא יחד נכסה נגהו , לבלעי עע זהרו עלי ארץ , עזדס מדכריס , והנה רוח גדולה באה וירעש בחזקה ,-ובטרם רגע נפוצו מעל פכי השמיס הכוכב יקרה לכל דבר חדש הנעשה חחח השמש — וכמקרה העבים יקרה לכל המקנאים כמקחי־׳יז יז כ השמש "והנשר ־ נשר אחד הגביה עוף , יינשא כאכרעו על כנפי הריח הלוך ונשוא עד מקום מצב השמש , ולא סר עיניו מהביט כה , ויען ויאמר : מה מאוד נפלאע מושלע הייס ככחך! אכן אשאלך נא ועודיעני , אי מזה עשאב זהרך? ומקורו איהו t זעען השמם ועאמר? הס בעל הכנכיס! כיי הקשיע לשאול, כמוני כמוך לא. ידעתי מקורו והכשר עמד משתאה בדברה , ויקרא אליה לאמור : ואס לא עדעהו אע , מי איפוא? עאירי לכל רואיך ולך לבדך החשך, ועעה לא אוס־ף דאוע פניך כקנאע לב כמעמול שלשום / ועליך יאמרו החכמים * אס־ גם זזדרת יפעתך עד «אוד גוכיח , לאורך ילכו אישים , כזיק ך תפיק עננים; אך חכ«ח חסרת , כינה לך נעדרת , יתפלאי כך , אכן לא יקנאוך נכונים י * ־ * f שינרת הרשעים שיינה לרשעים , נאה להם ונאה לעולם ויחי כקיץ! בימי בכורי ענבים , ־ ויאמר אלי רעי : לכה ונצא השדה לשוח , ונלך , והכה השמש חס מאוד ׳ וחך על ראשינו ונתעלף , ונבקש עצי רענן לחסות כצלס, ויהי עד נה ועד כה ומצאנום וגס איש אחד ( רחבעס שתו ) ראיני / /