Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · אדר תקמד (1784) · p. [Seite 5]

ספעמ נונביס הבריקו מבין החשכה; אן רוחי ומזימומי נעמ משוטטנה; . עד, ממי מתח סבל המלאה מצרחכן f שובנה! עוד מעט ונסו יגון ואנחה * 4 זזאספו מורשי לבי , וסעיפי רעיוני נ הסירו מסך סכלימ הטח מראומ עיני , עורו I עורו! דברו שיר על חמדמ הלילה לך אשיר בשביה , כי אך אמ רחממיני/, בך אמצא מרבוע , נופש אל נפשי ממני , רפאומ כל דכאי רות , מזור כל מחלה " 5 ד1שך כסה ארץ , וערפל הרקיע " * עבל אמ כל צאצאיה יחד מרגיע , אדס •ובהמה חיה ועוף השמים אז מרצה שבמומיה , ומשבימ המלאכה * קטן עס גדול ילפמו ארחימ הרוחה; ליל חפצי בך! אך אמ ממן לעמל חיים 4 6 רוזני ארץ I הקשיבו למוסר מלמי! גאה עס גאון השפילו? שמעו לעצמי! על מה , עד מה , איפוא בכבודכס ממימרו? אס צבע רקממיס או מלבושי שני לבכם יהיר , מחמ מחגורמ שק לעני? -— לשוא מרהבו וכבוא השמש מתפרו? כי בליל מעס זהב , ישנא כמס זוהרו; כקטן כגדול אז חשך משחור מוארי « אך חכ,ממ אדס מאיר פניו , במחשכים. לה לילה כיוס יאיר , לאור באור התייס כי אזן מלין מבחן , אך לא העיניס " יבתיקה / ערב ובוקר שמיס זכים I