Ha- Meʾasef · 1783-01-01 · מרחשון תקמד (1783) · p. [Seite 4]

w זישנזיג מנל ׳ הטינ עס קרינח;א אל.הממחה גי 3דול (נורא מה נחלאים מ^עייך ונשמות עשית לאי יוכלו שערב גךלו עד למאוד ןלגדולתם אין הקר ׳ אך בני בלי קץ;בואו ויספרו הודם "• נמצא בלי מושג ׳* אני יוד?. את :כלב;נץ אהסממי אחיו־יינע!שלס לו גמולו על יט!נ,ני גרי מי ליותיו כע־יז! .שאנטי יס מלאים ברכי נאוה לגבינים, x ו1נ יונצז מי/יי אור שמשך מאפל האודלנתיבהי!לומזע הלשאים י ולא׳שד השמ:ם רודפים מגערתו / §ה יתן לו שבח בן ארס תוי^ד.? — יגמן^ האלטערן על דבר העמקת היגורה אשר הוציא׳ לאוד המכס־ הכולל מ■:1פעמים מד מג נקי סאל אשד דורנו רבינו משה בר מנחם כרו השם ישמרהו דחייה לכבוד; המורה ולכבוד עמו בטוב ובנעימים א״נס״ו מאוד צטאזד ערת ד." מעת נפלו מוריה לשחות מי חכמה , אך נסתמו בוריה;■ גם כסה צור־ פני באר מים חייס עדי ר,ם איש נחן מזור לשכר׳, עדי הרים ממה עיוו משה דוגבר', ריך «ת הצור לעין העדה , ויצא המיס * יישנ .היו |קרן-נן שקן., הריח ■ולהיגעג;ארח העינר ל! זילדחי, לשמוע יעשה גל הימים אז ■יניאו ־מי כעס •ידין יחננס להשיב נ הנבראים, p p שמונים שנה היה אלדד׳ הרועה׳, מחלפות ראשו כצמ האדמה ״ x י נקי , כשלג לכן■ על הראש , יורד על הזקן , והי להורוינס מוסר הולך על משענתו , לבל ייועדו רגליו והיה אך שמח וטו כלי »מעיהם לב כי כמו׳ עובד האדמה אשר שזפתהו השמש בעת הצהרים לנו גזה אז ס ישאף צללי ערב , עת ינפש מיעבודתו , ותפול מנימה נעימ ולשק ל , על עפעפיו; כן אלדד הרועה אחרי אשר עבד אדמתו »ישמיעם קזל קן דני -י——-:.. .«)03 למדם שי ומערים׳ אין שמחת לנפש . כשמחת עשרת׳ החסד־ * ) ) Sine Uebetfe^ung bcr 3&r;He SRen&tfaS imb bei ipewn @$ner. «!עתק? ןן נ7בנןת כנל זה איזה טגים ן&9ל תזיזן , ולדוג חליצתה הדפישנו 6?ית נלשיזן מעתיקה •י לנלי החא9!עי0