Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · [Pränumeration] · p. [Seite 19]

/ *צ *אקלקס ביעקב ואפיצם בישראל שמעתתא מכדרין בעלמא ־5 וכנזיא לאבקא וכ״ע נוטלין מרה לבני אכניס לבנין וסואר של * קורות. ורצפו בלחיים וכז׳ " ומי שלא נחה עליו רוח נבואה אין בידו להכין בונת זה המאמר זי ויש אשר בחרו בחרוזים במקום אשר קצרו ידם לדבר צחות אמרו בלבבם החרוז יורה את מחשבותינו וימלא את חסרון ידיעתינו / ויחרזו שור בכור ׳ וחמור בתור / אנשים ויתושים במות ועלמות / וטעם דבריהם כטעם ריר תלמות " ויש אשר כשירים פנו לאדמת זרים ויקחו חסם זמורות להטיעס בצרם ישראל ויקוו לעשות ענבים והנה באשים / כי אין כשירי העמיס (היקרים בלשזניתם לגיייהס) שירי לשון עכר * ולקוצר השגתם דחו בנפשם היות מעלת השיר במשקל התנועות הנחים והיתידות / וכהחריז תיבות סיף כל מאמר! ולא ידעו כי תפארת השיר הוא רוממות מחשבותיו קוצי מאמריו ורחבת עשתנותיו תאריו וציוריו לפעול בנפש יתר על המאמר והספור * ואל תדמה בנפשך הקורא הנעים! כי בדעתנו להלעיגעל שירי הקדמונים ואיזה אחרוני׳ כשירי כן גבירול / אלחריזי ובן פאלקי״רא לונא״טו פראנק״א ויתר המחברים׳/ אשר גם המה בחרו כחרוז ומשקל בשיריהם ״— חלילה לנו כזאת ידענו את רוחב לבבם וגדולת שיריהם המלאים על כל גדותס מחשבות רמות והס ידעו בסגולת הלשון ומה מתקו דכריה׳לח־ך יטעמם / אך כונתינו על השועלים הקטנים המחבלים כרם ישראל ׳ הס מתעים את נערי עסה' ללמדם לשון עלגים / ובפנים המאסף אי״ה תראה דוגמת מלאכתם ותשתי חס " לזן על זאת ידוה לב כל נבון / יתאונן אדם חי ואיש הלב * בן נעזב מאבותיו ואין בידו כי אס מנתם אחת קטנה חמת עליו זכרוכס / הישליכנה באשפתות חוצות? ראמית יגביש איכה ישבצין בבדיל ועופרת? הה לשון עכר איך כאספת אל עמך ׳ ואין איש חשים על לב? הן הגיע תור המדע ככל העמיס / ייחס ולילית לא ישכותו ללמד לבניהם לשון וספר ׳ ואנחנו מדוע נשבה עצלים וטמוני יד! — נא אחינו נקומה ונחיה אבנים מערמות עפר! הן גבר חסד ה׳ עלינו כדור הזה ולהורות נתן לנו אנשי חיל חכמים ונכונים ׳ העמלים כל ימיהם להגדיל תורה ויפיצו בישראל אתמחבדותסדכריאמת להדריכם בתורה ובחכמה / ואנחנו נמאן קמת מוסר ונמרה את פיהם? הכה אחינו