Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 37

37 מהעות בנימין השלישי •אף הם נעשים על ידי בה הנוצה!... דירים בטלים. והאמת!היא, שכל.דבריו הבל ואינם כלום. ולפי שחייקיל בעל־מוח ברוך היה.אחרי.וויטא, לפיכך איציק פשטן, בר פלוגתא1שלו, עמד, מצד ראסיע דודתנו, מספר את מעלותיה ומנין עליה בכל מאמצי כהו. יכל אחד משני הצדדים משתדל בפי כהו להטות אחריו את שאר הכתות שבחבורה. ובשעה שחייקיל בא כמעט לידי נמר למזל־־טוב עם ש מ ו א ל ב א ק ם ו ר, ראש הכנופיא העומדת מצד דודנו ישמעאל, וקרוב להתפשר נם עם ב ע ר י ל הצרפתי, מאמין נדול בנפוליון, קפץ איציק במחאה כננדו ומשך אליו את ט ו ב י ה מ א ק, בעל בריתו של קיר״ה, ונתפרדה החבילה. שמועות מבהילות יוצאות ובאות מכל הצדדים, הכתות הומות ומעמידות קול זועה והמולה - וכותלי בית־המדרש מזדעזעים ורועשים! ובימי המהומה הנדולה הזו, הניעו תיירינו לצלמונה ובאו ונתאכסנו בבית־ המדרש הזה. סענדעריל, שמזנו טוב ונוח לבריות, לא היה מתעקש ועומד על דעתו נם בעניני המדינות ועשה רצון בל איש ואיש. "אתה.רוצה בך, מאי איכפת לי, יהא כך״. ובשביל מדתו זו היה נושא חן בעיני בולם י מיד בביאתו. אמרו עליו על סענדעריל, זה בעל נפש טובה הוא, יהודי בלי שום הבמות, ואין מדת העקשנות מצויה בו כלל. ואם סענדעריל היה מעורב בדעת עם הבריות ולו כל הצדדים שווים, כננד זה היה בנימין מבחין ביניהם ותוהה על קנקנם, ומשעת ביאתו נראה לו שמואל באקסור טוב מכולם, ונתקרב אליו מעט מעט, עד שנעשו רעים אהובים % בנימין נלה את סוד נסיעתו לשמואל ונתקבל לו ברצון, ובא ונמלך אודותיו עם חייקיל. חייקיל נכנם לענין.זה בבל מוחו, ואף שנתקשה בו מעט, אף על פי כן לא התיאש ממנו ־׳, ובאסיפה אחת עם בעריל הצרפתי וטוביה מאק הציע לפניהם כל אותו הענין והיה בעיניהם לחידוש נפלא. ומתוך כך באו לידי שבחו ן של בנימין ואמרו: מצורתו ניכר, שאינו בכל בני אדם. עיניו הרי הן משוטטות תמיד ונראה כאילו ירקיע לשחקים ואינו בעולם זה; כשהוא מדבר קשה להבינו ולירד לסוף דעתו •נ פעמים הוא מופנה לעצמו, מעמיד פניו ולחיש וגחיך, ונם הילוכו וכל מנהגיו משונים - ודאי שהוא מין בריר, בפני עצמו, לא אדם סתם. פלאי הוא, ולקבל הדברים בפשוטם אי אפשר . באותה שעה שבנימין וסענדעריל חזרו לאבסניא שלהם בפחי נפש, אחר הצרה הזו שבאה עליהם , ונכנסו לבית־המדרש, רעש גדול היה שם. ראשי המדברים בעניני המדינות מתרגזים, מדיינים ומתפלפלים עם איציק פשטן, והוא רוקד בעדם וצועק בקולי קולות. - הביטו וראו מה שכתוב בזה, בספר זה!- צווח איציק בכרוביא בנשימה" אחת, מראה באצבע על ספר יוסיפון בן נוריון הפתוח לפניו - יוסיפון אומר: "כשבא