Pardes · 1896-01-01 · 3 (1896) · p. Seite 147

♦ אהובת אלה - כי היא דלה, אלה-כי נשגבה; *• י• •:7 7 ׳ אף מה־יודעים אלה שאני יודע? הות־נפשי אשמע - מה מזר לשמע? נפשי לי מנדת/ אומרות כל עצמותי, כי היא חלק מני, צלע מצלעותי! נפשי לי מנדת כי רק בה תקותי, ובנשמתה יחד : * : 7 ז ז* קשורה גם נשמתי! על כן לי בחיים בלתה אין שעשועים, רק עליה תמיד הרבה לי נענועים.,. רק לי זכרה נעים ובשמה טוב טעם ז : ז ז־ "ציון!" אם רק אזכיר לכי הלם־פעם! .1 אבה תאבו דעת מי היא אהובתי? מי היא בת־הקסם גזלה את שלותיי 7: 7;• י!ז• אף מה אמר, אחי, מה־לבם אגידה, - 7•.״ - 7 אם אספר, תאמרו, כי אהודה חידה, •7 7 7 אם גם לי תאמינו אף הלא תשתאו, כי את משאת־נפשי עיני עוד לא ראו? ימים יפרידונז, מרחק רב בינינו; אף מה־קרובים אנו - קרובים לבותינו! אם לא חזיתיה, •־• ז אף הן אכירנה; עיני אם לא ראו, דוחי הן יהזנה. י •.•:*.״•.*7 ׳אומרים לי - היא שחורה, :אומרים לי - היא נאוה, : ״ 7 7