Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 235

לכם: "יש ויש, אך מה כתוב בם לא אדע-הנם טמונים משנים קדמוניות בארגזי ולא שזפתם עין רואה מהיום שבאו לי בירושה ביחד עם יתר החפצים״. ואם תקבלו רשיון מבעה״ב לעיין בם. אז הראו חבילות חבילות של ניירות, ביניהם הרבה אשר אין בהם חפץ, במו חשבונות ישנים, מכתבים ע״ד עסק ומסחר, גם חרושים בגפ״ה ושרת שהריצו איש לרעהו הרבנים בו׳? אך בין הניירות האלה תמצאו לפעמים איזח כתב׳יד עתיק ימים הנוגע רובו או כולו להיסתוריא, אגרות ע״ד עסקי הכלל, העתקות מכרוזים וחרמות, או ספורי גסים ונפלאות. שנעשו לאבותינו באיזו קהלה בימים קדמונים. כל שורה ושורה בכתבים כאלה מרגלית יקרה היא לההיסתוריא, ובמה מרגליות באלה, •מושלכות באשפה, אין יודע מהן, אין מאספן, אין דורש להן, עד שהאבדנה כליל ולא יהיה זכר למו. זוכר אני שבימי ילדותי ראיתי בעיני וקראתי ספר אחד גדול בכתב״יד, אשר מחברו יספר בו כעד׳ראיה את כל הקורות בק״ק אחת את. ב״י בימי הקיסר ניקולאי- ספור נכבד ונפלא במינו. והנה הספר הזה התגולל כמה שנים אצל אופה-פת אחד אחורי התנור והיירים וברבות הימים נאבד לגמרי, ולריק היה כל עמלי אח״כ להשיגו. כן ילכו לטמיון אלפי כתבים נחוצים ויקרים מאד לבנין התולדה ואוצרותיה הולכים הלוך ודל. לא בוני ההיסתוריא אנחנו, אך מקברי התיסתוריא. כפויי טובה אנחנו להעבר, משמידים אנחנו את זכרונותיו ומשבחים אותם מלב ... מי יערוב לנו שלא נמצא בין המון הכתבים המתגוללים באךגזי אנשים פרטים אבני״פנה להתולדה, ספרים במו "יון מצולה", "מגילת עיפה" ובו', אשר יפיצו פתאום אור בהיר על תקופה שלמה מחיינו!*) במה מאורעות ומעשים גדולי הערך. כמה חתיכות של היסתוריא קבורות בהמון הכתבים האלה! כמה נסתרות תתגלינה, במה חידות' תפתרנה, אם נקח עלינו העבודה לחפוש.ולחקור, לערוך. ולסרר את כל התלי-תלים של כתבים המונחים בקרן זוית, לצרוף סיגיהם, להוציא את אבני החן והמרגליות היקרות הצפונות בהם! חוב קדוש הוא על כל איש ישראל שיש בידו איזה בתב״יד עתיק, להוציאו ממטמונים ולגלותו בקהל, כדי שיצטרף אל החמר הנקבץ לבנין התולדה ולא יעלה בההו, בעת אשר יוכל להביא תועלת רבה ולגלות נצורות בידיעה העבר. להמקורים שבכתב יחשבו גם בן. שרידי המצבות העתיקות שנוכל גם היום לראותן׳ בבתי״הקברות הישנים בקהלות שונות. למותר אחשוב לפרט את גודל ערכן של מצבות כאלה, בי הדבר ידוע. *) לרגלי עבודתי בקורות החסידות יגעתי ומצאתי ספרים אחדים כתבי-יד באלה רבי הערך, וביחוד הכ״י הגדול ״זמרת עם הארץ״ לך׳ דוד מאקאוו, אשר גליתי שתי העתקות ממנו, קצרה וארוכה. האחרונה תכיל כחמשים ושתים תעודות הנוגעות לתקופה משנת תקל״ב עד תקנ״ם ונכבדות הן מאד לקורותינו בימים ההם. ולולא עלתה בידי להעתיק את ה׳כ״י היקר חזה,-אז גרור אצלי שבעוד עשרות שנים היה נכחד מקרב הארץ.