Rimmōn · 1923-01-01 · 6 (1923) · p. Seite 9 (ט)

על תמונה אחת של מכס בנד כבנד• כל מפעל משלו יש בו מן ההודאה בהשגה כזו על מהותה של התמונה• לפיכך׳ כשאנו רוצים להבין בפרצוף־ גריגוריוב שלו׳ לא נוכל להמלט מן העיון בפרובלמה של הדמוי ומבירור־קודם לעמדתו של בנד ביחס לתביעותיו של הדמוי• וכאן יש להגיד: מפעלו של בנד הוא קודם כל דמות׳ ורק בשורה השניה הוא גם תאור• ודוקא בזה מתחשפת עצמותו הכבירה• אמנם קרוב הדבר לחשוב את הדמוי הפרצופי כפסגת העצמות האמנותית׳ כי הדמוי הרי זה משמעו: הודאה בעובדות קימות של הפרצוף• אכן׳ העצמות האמתית התגלות של הצורה בעצמה היא׳ העוברת את גבולו של הטופס ונטבעת בעצם בנינה של התמונה• עצמות זו נותנת׳ דרך אגב׳ גם ספוק לתביעת הדמוי׳ כי מרצה השוטף אינו עשוי להזניח גם את העובדה "גריגוריוב"• אפס כי קולעת היא למטרה עוד יותר רחוקה: לסדר קבוע׳ לתאור מבהיק׳ מטמטי־פכחוני׳ להעלאת חוקיה ההכרחיים של הדמות• התמונה מתארת את העובדות המונחות בה בעצמה• אמנם לא בדרך הרחיפה החפשית׳ ההפשטה שאין לה זיקה אל המציאות כלל׳ אף כי גם זה אינו מן הנמנע כלל ובשנים האחרונות לא חסרנו נסיונות ליצירת קומפוזיציות צורתיות בהחלט ומבלי כל אחיזה בטופס• הקוביזם הצרפתי בתור סגנון אינו שואף גם הוא למטרה אחרת מזו• ואולם בנד׳ עם כל קשריו הבולטים אל הקוביזם׳ שייך כבר אל אותם החדשים׳ המכניסים את תוצאותיהם המוצלחות של וסיונות אלו לתוך מסגרת של עצמות׳ אשר אינה מדלגת על המציאות׳ על הפרוטוטיפוס׳ אלא מביאה אותו לידי גלוי עוד במדד. יותר חזקה• רק הקוביזם המאוחר הזה יש לו שוב יכולת ליצור מפעלי־תמונה נכונים• מתוך מצב שכזה שואב מתאר כבנד את הכח ואת המרץ שבמפעליו• מגמה אמנותית זו מתימרת לפתח את אפיה המציאותי של התמונה׳ המבוסס על העצמות שבה׳ מתוך הודאה בעובדה מתוארת בבהירות עצמותית והבהקתה לעין׳ זאת אומרת: לנמק את עצמותה של התמונה דוקא על־ידי הבהקת עצמותו של הטופס• עצמותיות כפולה זו מבססת בדרך זו את חזקה ושלמותה של התמונה באופן ישר על יסוד דמוי־הפרצוף• הרי זה כאלו היא רוכשת לה מן ההופעה המתוארת את החומר לבנין התמונה׳ העתידה להתקיים בתכניתה המיוחדת לעצמה ולהספיק לעצמה׳ והיא מביאה באופן זה את הצורה והמציאות לידי הסכם באופן חדש׳ ממלאה באופן זה את רעיונה של התמונה ענין רב• הזדר הצעיד מליטא׳ המתגורר עתה בגרמניה׳ מכס בנד׳ - אחד מן הכשרונות הכי חרוצים של עדן ההתפתחות החדש׳ השואף בעקר לפשטות הקומפוזיציה והבהקת הצורה׳ - תאר בדיוקן המונח לפנינו את פרצופו של רבו מלפנים׳ הרוסי בורים גריגוריוב• השאלה הראשונה׳ המתעוררת כלפי כל ציור־דיוקן׳ היא שאלת הדמוי; וברור שדמוי זה אין פירושו רק התאמה שטחית בין הצלם והמצולם׳ חשיפת מראהו ה ח צ ו נ י של אדם׳ אלא הבלטה מוצלחת של קויו ושרטוטיו העצמיים׳ הפרצופיים והנפשיים׳ של אישיותו בכללה• אבל מלבד שאין לדון על דמוי זה מבלי דעת את מראהו ותכונת נפשו של המתואר׳ לא תהיה שאלה זו גם מכרעת כלל בעיני בעל היחס האמנותי ולא בה יראה את הדרך להבנת ערכו של הציור• ובזמננו זה - עוד פחות מאשר בכל הימים• אפשר שיהיה הדבר נפרז׳ כשנאמר׳ כי בזמננו פטרה הפוטוגרפיה את הזדר מחובתו של אותו התפקיד׳ אשר יותר משהיה פרימרי׳ היה פרימיטיבי• אמנם דברים כאלו נשמעים לעתים• ואף על פי כן האומר כך אינו שם לב׳ שהפוטוגרפן׳ אם גם יהיה כלי מלאכה דיקני מאד בידו ואם יהיה הוא עצמו גם חרוץ במלאכתו ביותר׳ - את הדמוי הזה לא ישיג• לכל היותר יגיע לידי זהות במדד, מרובה או פחותה• שהרי הלה אינו יוצר דמות׳ אלא תופס רק את בבואתה• מנקודת ראותה של האמנות אין השווי עולה על הדמוי במדרגה׳ אלא פחות הוא ממנו• כי לאמתו של דבר לא יתכן כלל שיהיה שווי בין תמונה ובין אדם! הוא יצויר רק בין עצמים ממין אחד׳ בנדון שלנו בין שתי בבואות• הפוטוגרפיה׳ שהיא נותנת את זהותו של הנמצא׳ חסרה׳ איפוא׳ את סמל־השווי׳ ובכן גם את עמקו של המפעל האמנותי׳ זה שמנסה ליצור אנלוגון לחלק מן המציאות דוקא כדי לתפוס בידיו את ה מ צ י א ו ת עצמה ולא את בבואתה בלבד• הדמוי הוא׳ איפוא׳ גם היום כמו תמיד׳ מתעודותיה של האמנות ביחוד׳ אלא שאין היא המכרעת• וביחוד אינה מכרעת בימינו׳ כשהצלחת הדמוי אמנם מוסיפה תהלה לחריצותו של האמן׳ אבל אינה מוסיפה כלום לעצם ערכה של התמונה׳ שהיא יצור עצמותי וקובע מעמד לעצמו מחוץ לכל פעולת חריצות שבעולם! ומפני שאנו׳ בני הדור הזה׳ גלינו מחדש את הדמות שבתמונה׳ זאת אומרת: אנו מבקשים את ענינה לא בקרבתה ולא ביחסיה התאוריים׳ אלא בה בעצמה• מתוך השגה זו בהויתה האבטונומית של התמונה עובד צ;ר־אמן