Mannheim
Compact Memory

Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 15 (טו)

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Rimmōn
Volume
1923 - תרפ״ג
Issue
5 (1922)
Date
1922-01-01
Page
Seite 15 (טו) (sequence 21)
Language
Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
60% known words query
IRI
…/4926100-6614014-6350635--276-4926369
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

כוו בידי יפוניה דבר מה ממפעלי האמנות בארץ התיכון• כל כל כמה שיש בידינו לחדור לנבכי ימים עברו׳ היתד. יפוניה מכבדת את האמנות החינאית עד כלות הנפש• משאת־נפשו הגדולה של הציר היפוני׳ היתה להשיג את הפרוטוטיפוס החינאי שלפניו• נסיכים׳ אצילים ומנזרים היו מתחרים בזה לאסוף ציורים חינאיים ולנצרם בחבה אין גבול ודאגה רבה -׳ הרבה יותר מאשר בחינא עצמה• יש ביפוניה ציורים חינאים׳ שאילן יחשם עולה עד המאה התשיעית בלי שום ספק ופקפוק• ביפוניה אנו יכולים לחוש באמת את רשומי פעולתו של הציור הדתי־המונומנטלי (הבודהי) וההיסטורי של תקופת טואנג• כאן מופיע כמו חי הציור של תקופת סונג עם רכוזם המופלא של תאור החיות והפרצופים וחיותם של תאורי הנוף׳ הברוק החינאי מתגלה לפנינו במופתיו המובחרים ביותר• ואם יש בידי המחלקות למזרח אסיה שבבתי־האוסף אשר בברלין ובקצת מוזיאומים אמריקאים להתהדר בשורה שלמה של יצירות יפות׳ מעשי ידיו של המכחול החינאי׳ הרי הגיעו לידי כך בראש וראשון על ידי אמצעותה של יפוניה• אבל עם כל זה הדבר קים׳ שידיעותינו על המקורות של הציור החינאי עדין קלושות מאד: איזה קטע׳ דומה כל שהוא לזה שהוא מהולל במקורות הספרותיים׳ מעובד ומתוקן בטעם היפוני׳ מתמלא על ידי ההד הרחוק׳ המגיע אלינו מהמון בנות־הרגשות ומן ההעתקים• אבל מספיק הוא לאשר את הדעה׳ שהציור היה ראש יצירותיו של הדמיון החינאי ושעם זה הוא אחת מן ההופעות העשירות ביותר באמנות העולמית• יש לקדם בברכה את ההתענינות והחבה הגדולה׳ שהציור החינאי מוצא עכשיו בקרבנו• אינני חושב׳ שזוהי רק אפנה בת־יומה• אין הדבר כך• אלא גורמים עמוקים מאד הכשירו את השעה שנגיע סוף סוף לידי הבנה יותר רצינית במהות התרבות והאמנות של מזרח־אסיה• במזרח אסיה היה תמיד הבטוי׳ החיות׳ ראש תכליתה ומטרתה של ההתלבטות האמנותית• רק במאות"השנים האחרונות׳ לכל היותר׳ נטתה שאיפה זו ממסלולה בעטין של מטרות נטורליסטיות׳ שחדרו הנה מאיברופה• האמנות האירופית בזמן העתיק׳ ואחרי כן מימות הריניסנס׳ היתד. תמיד נטורליסטית ביסודה• כל ציור אירופי׳ למן המאה החמש עשרה׳ כשנשוהו לעומת ציור מן המזרח הרחוק׳ פועל עלינו כקרוב אל המציאות במדה כמעט מבהילה• רק בזמן החדש ביותר מתחילים להרגיש את הכבלים האלו של לא־ אמנות ומנסים לנתקם• אולי זהו גורלו של העולם המערבי׳ שלא ישתחרר לעולם מן המועקה של המדעיות הקרה• כל מה שממציאים כאן בתוך לבטים אלו׳ על פי רוב רק על יסוד התחכמות עיונית׳ אכספרסיוניזמוס׳ קוביסמום׳ פוטוריסמום׳ סימבוליסמוס - כל זה כבר היה להם בהודו׳ בחינה וביפוניה זה משנות עולמים• וכאלו מן השמים נפלו להם למתנה׳ לא בדמות תיאוריה׳ אלא בדמות חיים פורחים ומשתגשגים• כלום לא נפסיד אם נשוב בכל פעם ללמוד מן המזרח׳ אם נלמד לדעת ולהבין ביסודי רוחניותו של המזרח הרחוק• אין זה בשום פנים רק חקוי המזרח בלבד• הרי זה פעמים במשך שנות המאות הפרתה אסיה המזרחית את אירופה במדד. חזקה מאד: בתקופת הרוקוקו, שבלעדי חינא לא תצויר כלל׳ ובמאה התשע עשרה׳ המלכים החינאים• יש לנו אפילו קטלוגים מהם• וכמו כן מימים קדומים כאלה התחילו להתפלסף על דבר עצם מהותו של הציור• נשתמרו המון שמות צירים חינאים שזכרם נשא על כל פה בחינא וביפוניה׳ כמו שנשאים אצלנו שמותיהם של אפילס׳ רפאל או דילר• אולי עוד יבוא יום׳ שגם בבתי ספרנו?שמע דבר על ננג־וי (מן המאה השמינית) וו־טאו־טסו (מן המאה השמינית) או לי־לונג־מיען (מן המאה האחת עשרה). בערכם אין החינאים האלה׳ שהיו על פי רוב גם משוררים ומלומדים וגם צירים־אמנים׳ נופלים במאום מאלה האדונים T שלנו• זקתו של העם כלו לציורים היתד, גדולה מאז ומעולם. גם הבית העני ביותר היה נצרך לציורים בעלי מוטיבים ידועים בהמון מקרים שבחייו׳ ביום לידה וביום מיתה׳ בימי מועד עליזים׳ כשאדם נמצא בחוג משפחתו׳ ובימות החגים הרשמיים הרבים• כמה רבבות ציורים צריך היה לברוא בתנאים כמו אלה ובמשך כל שנות המאית הרבות׳ עם המונה כיום יותר משלש מאות מיליון נפש נ אבל לעומת זה הרי המחסור במשי ובניד - אלה התמרים החשובים ביותר בשביל הציור - והמלחמות הרבות לאין ספורות׳ והשרפות הגדולות׳ שביחוד סבלו מהן הארמונות׳ ההיכלים ובתי הדירה העשוים עץ בעיקר• קשה׳ איפוא׳ להאמין׳ שעדין נשתמרו הרבה ציורים מקוריים עתיקים ומה גם שיגיע מהם במספר הגון לאירופה או לאמריקה• ואמנם הציורים מתקופת ט׳אנג׳ שהיא אולי התקופה המזהירה ביותר באמנות החינאית (המאה השביעית עד התשיעית)׳ כמעט שלא נשתמרו במקומם כלל׳ אם לא יוקחו בחשבון התגליות האחרונות באסיה התיכונה• גם ציורי סונג (מן המאה העשירית עד השלש עשרה) כבר הם יקרי המציאות• הדבר היותר טוב׳ שאפשר לקוות לו׳ הן יצירות מתקופת המלכים לבית מינג׳ שתפס את כס המלוכה בשנת 1368. רובי התמונות החינאיות נושאות עליהן כתובות וחותמות של אנשים מפורסמים בימים קדומים׳ ואולם אין דבר זה אומר כלום• המעתיקים היו מעתיקים בחבה גדולה גם את הכתובות והחותמות• אל׳ איפוא׳ ללכת שולל אחרי הכתובות היפות• אבל אין להמשך גם אחרי הדר התגלית׳ כמו שעושים רבים. אלו׳ למשל׳ היה מתגלה היום פתאום העתק מן הבמה האיזנהיימית הנהדרה בקולמר מאת גריני!לד׳ מבלי שהיה ידוע לנו המקור עצמו׳ כמה היה העולם משתומם על זה 1 ברובי התמונות החינאיות׳ הנתנות לראיה באירופה או באמריקה׳ רק דבר אחד בטוח בהן על כל פנים: שהמוטיבים שלהן ממחשבתם של אמנים גדולים הם• מכאן אותו הקסם הנשפך מהן גם על העין המצויה אצל יצירות אמנותיות• ומה חזק ונהדר יהיה׳ איפוא׳ הרושם שיעשו עצם המקורות העתיקים שיצאו באמת מידי האמנים הגדולים עצמם 1 על זה׳ שהללו הגיעו לידינו׳ חייבים אנו תודה בעקר ליפונים• כמעט רק ביפוניה בלבד׳ או לפחות באמצעותה של יפוניה׳ אפשר׳ לפי ידיעתנו היום׳ לראות מקורות חינאיים בעלי ערך ולפעמים גם לקנותם• בלי ספק נמצאים עוד בחינא אוצרות גדולים של ציורים עתיקים• אבל כנראה לא ראתן עוד עין בוחנת׳ אירופית או אמריקאית• יפוגיה יכולה לתת׳ כמובן׳ רק חזות רחוקה מאמנות המכחול החינאית• הדברים היפים ביותר והמפורסמים ביותר גם לא היו לפי השגת יד*ד,ם של יושבי האי העניים• בכל אופן יש VI

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.