Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 7 (×–)

הכריכות של המושלמים חובב הספר המהודר ימצא ענין רב באמנות הכריכה של אנשי המזרח• הכריכות המהודרות־שיצרה אירופה במשך הדות הרבים של התפתחות׳ אינן סוף־סוף אלא אור־חוזר של אמנות זו במזרח׳ של אותו הטעם הטוב והטכניקה המושלמת החתומים בחותמו של איש־המזרח• בשם הכולל "כריכות מושלמיות" אסף פ• סררה קובץ של כריכות מצריות (מן המאות ט׳-ט״ו) ופרסיות־טורקיות (מן המאות ט״ז-י״ח)׳ שיצא זה לא כבר בתמונות־צבעים נהדרות בהוצאת סקרביום ברלין• במבוא שנלוה אליו מאת סדרה ובביאורים שנתנו לכל ציור לבדו נתנת לקורא האפשרות להתודע אל הטיפוסים המצוינים של הכריכה האיסלמית• הכריכה המצרית משתמשת במוטיבים ובתמונות אלו: הארקדה(במאות 9—10) המשכית׳ השבכה׳ הערביסקה׳ הככב מרובה הקרנות׳ הקשרים והמחלפות (במאות 14—15)• בכריכות המצריות המאוחרות אנו מוצאים את השלט הסגלגל עם יוצאי דפניו ועם הציורים בקצותיו• השלט עצמו מתמלא בענפים׳ שנתנה להם צורה גיאומטרית כעין הערביסקה׳ בשעה שבכריכות הפרסיות השלט מתמלא בענפים טבעיים ואפילו בציורי־נוף• ואם משתמשת לפעמים הכריכה הפרסית גם היא בתמונות גיאומטריות׳ היא מכנסת לתוכן קוים עקומים׳ ועל ידי כך הן נעשות בעלות תנועה יותר ומזכירות את הצורות האורגניות• בתמונה של כריכה מושלמית שאנו נותנים פה (לקוחה מתוך מחברתו של סדרה)׳ אנו רואים את הענף הפרטי• התמונה בצד ה׳ מראה לנו את הגב בכריכה פרסית מן המאה הט״ז• כאן יש לפנינו דוגמא מן הכריכה הפרסית הנפלאה׳ המשוחד. בלכה ושהיתד. נעשית באופן כזה: על פני דף מניר עב משוח בששר׳ מפזרים שכבת לכה דקה׳ שהיא משמשת מצע לציור• את הציור עצמו מכסים שוב בכמה וכמה שכבות של לכה שקופה כדי להבטיחו מכל פגע• ורק על שכבת הלכה העליון משימים את הזהב והכסף הנוזלים ומפזרים את אבק הצדף• הכריכה המצוירת כאן מציגה לנו תמונה של כסא־מלכות בתוך סביבת נוף עשיר• הכריכות הפרסיות מן המאה הט״ז׳ זמן פריחתה של תקופת הספויךים׳ בהשתוותם אל המיניאטורות של הזמן ההוא׳ הן׳ לדעת סררה׳ מן היצירות הכי־שלמות של האמנות הפרסית• ציורי היהודים בזכוכית בשעת בנין מסלת הברזל הבגדדית ושאר מסלות• שרידי הקברים הללו היו על פי רוב בדמות כוכים ומערות חפורים בתוך הסלעים ונמלטו זמן רב משוד הבידואים בגלל ההזיה ואמונת ההבל• ביחוד העניק לנו הרבה במובן זה שטח המסלה שבין יפו וירושלים׳ ואחר כך מערות הקברים שעל יד בית־גוברין׳ אליתורופולים העתיקה׳ וגם בקרבת אשקלון• אין לראות כמובן שום דבר יהודי מיוחד באותם הכלים׳ שלא היו אלא תשמישי חול ולא נבדלו במאום מן הכלים שהיו שכיחים בשאר חלקי הממלכה הרומאית׳ כמו שאין גם היום שום סמן לאומי בכלי הזכוכית שמשמשים בהם יום יום• ואף על פי כן יש להכיר בסוגי הזכוכית סמנים ידועים׳ שמוכיחים על מוצאם מבתי מלאכה יהודים• הזכוכית השחומה היתה יוצאת מחברון׳ שבתי חרשתה היו בעקר בידי היהודים׳ כמו שמעידים על זה המקורות הספרותיים• תעשיה זו התקימה׳ כנראה׳ עד ימי הבינים׳ בעוד שבתי החרשת הצפוניים נחרבו על ידי המהפכות המדיניות בימי טמךל?ק ושבו אחר־כך לתחיה בסמרקנד• אחרת היא באותם הכלים׳ שיש עליהם קישוטים וכתובות׳ ושלפי זה אפשר ככר להוכיח את שייכותם היהודית מן הצד האיקונוגרפי על יסוד תכנן של הדמויות׳ אף גי אין שום הוכחה שמי עקבותיה העתיקים של הזכוכית מובילים אותנו בלי ספק לארץ מצרים׳ הם מגיעים כאן עד האלף הרביעי לפני המנין הרגיל• את דרכי העבודה בקנה׳ את דרך הפחת הזכוכית עוד לא ידעו בימים ההם׳ שלא כהשערה הנשענת על הדמויות של בני־הסן׳ שאת מוצאם מיחסים לתקופת הדינסטיה הי״ב (3050 עד 2840 לפני המנץ הנוצרי)• את ההמצאה להפח את הזכוכית צריך לצמצם׳ לדעת קיזה*׳ לתקופת ארבעים השנה׳ שבין סוף ימיה של הריפובליקה הרומאית ותחלת ימי הקיסרים• שרידי הזכוכית׳ הנמצאים עכשיו באדמת סוריה וארץ־ישראל שייכים כמעט כולם לימות הקיסרים׳ ורק מקצת כלי אפרסמון עתיקים׳ שנמצאו בירושלים׳ יתכן שהובאו ממצרים כמה מאות שנה קודם לכן• מה גדולה היתה עליתה של החרשת בסוריה בימי הקסרים׳ מוכיחים לנו המציאות׳ שנמצאו בקברות רומאים * קיזה׳ הזהוכית בעולם העתיד׳ ליפציג 19C8